בש"פ 4870/22

תקציר

בית המשפט החליט להאריך את מעצרו של המשיב, תוך הכרה בחומרת האישומים המיוחסים להם וברמת מסוכנותם הגבוהה. ההחלטה הושפעה גם מההערכה השלילית של שירות המבחן, מההפרות הקודמות של תנאי המעצר של המשיב ומההבחנה בינם לבין נאשמים שותפים אחרים שזכו למעצר בפיקוח אלקטרוני. מצבם של הנאשמים האחרים היה שונה, לאחר שבילו זמן רב יותר באופן משמעותי בשלילת חירותם. על אף שנלקחו בחשבון מצבו הרפואי של המשיב ומשך מעצרו הנוכחי, סבר בית המשפט כי גורמים אלה עדיין אינם עולים על הסיכונים שבשחרורו. החומר המודיעיני התומך בסכנה הגבוהה הנשקפת מהמשיב, היווה אף הוא שיקול, אם כי השופט ציין את החשיבות של פרפרזה אמינה על מידע כזה למען ההגינות. כתוצאה מכך, בית המשפט נתן את ההארכה, בכפוף להמשך ביקורת שיפוטית צמודה על התקדמות ההליך העיקרי מדי 90 יום. פסק דין זה מדגיש את האיזון הזהיר בין הזכות לחירות לבין ביטחון הציבור, כאשר השופט מדגיש את חשיבותן של הערכות חוזרות ונשנות כדי להבטיח את הצדקת המעצר.