תפ"ח 39303-07-14

תקציר

במקור הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ארבעה סעיפים של אונס, ניסיון אונס, מעשה מגונה, פגיעה בפרטיות והטרדה מינית כלפי מספר נשים. עם זאת, לאחר הסדר טיעון תוקן כתב האישום כך שיכלול סעיף אישום אחד בלבד של מעשה מגונה בכוח באישה אחת (א.א). הנאשם הודה באישום זה והורשע. מהראיות עולה כי הנאשם וא.א. קיימו מערכת יחסים אישית וקיימו יחסי מין בהסכמה בעבר. באחת הפעמים הם נפגשו בביתו של א.א., שתו אלכוהול ונרדמו עירומים. כאשר התעוררה א.א. וביקשה מהנאשם לאפשר לה להתלבש, הוא סירב וניסה לקיים עמה יחסי מין בניגוד לרצונה. בסופו של דבר הוא עצר והתנצל, אבל אז החדיר את אצבעו לאיבר מינו ללא הסכמתה. בקביעת העונש שקל בית המשפט את עקרון ההלימות, חומרת העבירה ונסיבותיו ואשמתו של הנאשם. הם הביאו בחשבון את הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירה, היעדר פגיעה פיזית והפעלת כוח נמוכה, היעדר תכנון ונסיבות הרקע, לרבות מערכת היחסים הקודמת בין הנאשם למתלונן. בית המשפט שקל גם את הפער המשמעותי בין כתב האישום המקורי לכתב האישום המתוקן, לטובת הנאשם. העונש נקבע על 4 עד 6 שנות מאסר, כאשר בית המשפט הדגיש כי הדבר בא לידי ביטוי בשנות "מאסר" ולא ב"מאסר בפועל". עם זאת, בשל שיתוף הפעולה של הנאשם, נכונותו לפצות את הקורבן והחשיפה התקשורתית המוגזמת שחווה במהלך החקירה, החליט בית המשפט להטיל עונש נמוך יותר. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל, עבודות שירות ומאסר על תנאי בפיקוח. בנוסף, בית המשפט הורה על פיצוי כספי למתלונן וקנס לנאשם. השופטים סיימו את דבריהם בהכרה בזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.