ת"פ 4175/07

תקציר

להלן ניתוח משפטי ותמצית של פסק הדין (החלטה) בתיק **פ 4175/07 מדינת ישראל נ' ישיוונדם טמסגן ואח'**, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שבו: ### **תמצית פסק הדין (בלשון המשפטית)** **העובדות הצריכות לעניין:** כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם 1, שהיה בעת האירוע שוטר במשמר הגבול, הגיע לתחנת המשטרה כדי לשחרר בערבות את אחיו (נאשם 2). במקום התפתח עימות פיזי בין הנאשמים לבין מספר שוטרים ומתנדב. החקירה נוהלה ברובה על ידי משטרת ישראל (מרחב יפתח), על אף היותו של נאשם 1 שוטר בעת ביצוע העבירה. המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) החליטה שלא לחקור את האירוע בנימוק של "חוסר עניין ציבורי" ומשום שמדובר בשוטר אחד מתוך ארבעה מעורבים. **הסוגיה המשפטית:** האם פגמים בסמכות החקירה (חקירת שוטר על ידי המשטרה במקום על ידי מח"ש) וחשש לניגוד עניינים (חקירה ביחידה בה משרתים השוטרים המתלוננים) מקימים עילה לביטול כתב האישום מכוח דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק"? --- ### **ניתוח משפטי: עקרונות וחידושים** #### **1. עקרון הסמכות הייחודית של מח"ש (סעיף 49ט לפקודת המשטרה)** בית המשפט עומד על העיקרון החוקי הקבוע בסעיף 49ט לפקודת המשטרה, לפיו חקירת עבירה שביצע שוטר (למעט חריגים מצומצמים) **לא תיערך בידי משטרת ישראל אלא בידי מח"ש**. * **החידוש/יישום:** בית המשפט קובע כי במקרה דנן, החקירה נוהלה **בחוסר סמכות**. נקבע כי החריג המאפשר למשטרה לחקור שוטר (כאשר חלקו בעבירה משני - סעיף 4 לתוספת הראשונה) אינו מתקיים כאן, שכן חלקו של נאשם 1 היה מרכזי. כמו כן, אישור מח"ש שניתן "בדיעבד" אינו מרפא את הפגם המקורי בסמכות. #### **2. דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" והמבחן התלת-שלבי (הלכת בורוביץ')** ההחלטה מיישמת את המבחן שנקבע ב**ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ'**, אשר עוגן בהמשך בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי. * **העיקרון:** ביטול כתב אישום הוא סעד קיצוני שיינתן רק כאשר קיום ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. * **השלב הראשון (זיהוי הפגמים):** בית המשפט מצא כי אכן נפל פגם חמור בזהות הגוף החוקר ובסמכותו. * **השלב השני (איזון אינטרסים):** כאן טמון הניתוח המרכזי – בית המשפט קובע כי למרות הפגם בסמכות, יש לאזן זאת מול חומרת העבירות (תקיפת שוטרים) והאינטרס הציבורי בבירור האשמה. נקבע כי הפגם בזהות הגוף החוקר אינו הופך את החקירה ל"רדיפה" או "התעמרות" המצדיקה ביטול גורף. * **השלב השלישי (סעד מידתי):** בית המשפט קובע כי ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר מביטול כתב האישום, כגון בחינה קפדנית של הראיות במהלך המשפט ומתן משקל לטענות ההגנה לגבי אופן איסוף הראיות. #### **3. ניגוד עניינים בחקירה משטרתית** הנאשמים טענו כי החקירה זוהמה בשל העובדה שנוהלה ביחידה שבה משרתים השוטרים המתלוננים. * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט קובע כי עצם השירות באותה יחידה מעלה חשש תיאורטי, אך אין בו כדי להוביל לפסילה אוטומטית של הראיות או לביטול האישום. נקבע כי "לא די בהתרשלות הגוף החוקר" כדי להקים הגנה מן הצדק, אלא יש להראות פגיעה מהותית ביכולת הנאשם להתגונן. #### **4. היחס בין פגמים בחקירה לבין קבילות ומשקל ראיות** בית המשפט מאמץ את הגישה לפיה פגמים בניהול החקירה (כולל חוסר סמכות) אינם מובילים בהכרח לביטול ההליך, אלא עוברים למישור של **משקל הראיות**. * **החדשנות:** בית המשפט מדגיש כי כל חומר הראיות, כולל גרסת הנאשמים לפיה הם אלו שהותקפו, יעמוד למבחן שיפוטי. העובדה שהחקירה נוהלה שלא כדין על ידי המשטרה תילקח בחשבון בעת הערכת מהימנות הראיות והמשקל שיינתן להן, אך אין בה כדי למנוע את עצם בירור האמת. ### **סיכום ההחלטה** בית המשפט דחה את הטענות המקדמיות לביטול כתב האישום. נקבע כי למרות שנפלו פגמים בסמכות החקירה (חקירת שוטר על ידי המשטרה בניגוד לחוק), אין מדובר במקרה חריג וקיצוני המצדיק את ביטול האישום מכוח "הגנה מן הצדק". הפגמים ייבחנו במסגרת ניהול ההוכחות והערכת משקל הראיות.