עת"מ 43334-02-17
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
בתיק, שנדון בהעדר הצדדים, נקבע כי על העירייה והממונה למסור מידע חלקי המבוקש לפי חוק חופש המידע. המידע שיימסר כולל את מועד תחילת עבודתה של המשיבה בעירייה, הגדרת היקף תפקידה בשנה שקדמה לבקשה, סך שעות העבודה בחודש וכל תקופת חופשה העולה על 30 יום באותה מסגרת זמן. השופט ארנון דראל קבע כי הזכות למידע שבידי הרשויות שייכת לציבור ויש לחשוף אותה לצורך מימוש זכויות אחרות של האזרחים ושיפור היעילות והשקיפות של עבודת הרשויות. הזכות למידע אינה מוחלטת, וניתן להגבילה בין היתר מסיבות הקשורות לביטחון המדינה, לשלום הציבור או לפגיעה בפרטיות. שתיים מההגבלות שהוחלו במקרה זה היו ביטחונה ושלומה של המשיבה, והפגיעה בפרטיותה. השופטת דראל הסכימה כי יש הצדקה לכך שהעירייה והממונה רצו להגן על המשיבה, נוכח מעמדה כאשת ראש הממשלה, וכי אין לחשוף חלק מהמידע מטעמי ביטחון. הוא גם קיבל את העובדה שתנאי העסקתה, לרבות שכר ושעות עבודה, מהווים מידע פרטי. עם זאת, השופט דראל פסק לטובת העותר כי העירייה והממונה לא התנהלו כראוי בקבלת החלטתם, ולא שקלו את כל האפשרויות העומדות בפניהם לגילוי חלקי. השופטת הפעילה מבחני סבירות ומידתיות, והגיעה למסקנה כי ניתן לשחרר מידע חלקי מבלי לפגוע קשות בזכויותיה של המשיבה, במיוחד נוכח תפקידה הציבורי לצד תפקידה כאשת ראש הממשלה. בנוסף, נמצא כי לעותרת, עיתונאית, יש אינטרס לגיטימי להשיג את המידע, העולה על תגובת העירייה והממונה. הבקשה לקבלת המידע נענתה אפוא בחלקה, והעירייה והממונה נדרשו למסור את הפרטים המפורטים בתוך 30 יום. כמו כן נפסקו לעותר 7,500 ₪ שכר טרחת עורך דין.
עת"מ 43334-02-17 בן כספית נ' עיריית ירושלים, מנהלי (20.8.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.