ת"צ 13190-03-13

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס על המידע שסופק: **נושא ההחלטה:** בקשה של הנתבעת לחקירה חוזרת של עד מומחה מטעם התובעות ולקביעת מועד נוסף לישיבת הוכחות. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סמכות בית המשפט לזמן עד לחקירה נוספת:** ההחלטה מתבססת על תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ותקנה 69(א) לתקנות החדשות, התשע"ח-2018), המעניקה לבית המשפט סמכות לשוב ולקרוא לעד שכבר נחקר. עם זאת, מודגש כי זוהי סמכות לשימוש "בנסיבות חריגות בלבד", כפי שנקבע בפסיקה (ע"א 538/82 נצראל נ' רגו'אן). 2. **חובת תום הלב והתנהלות דיונית תקינה:** בית המשפט מייחס חשיבות מכרעת לעקרון תום הלב, הן מהותי והן דיוני. ההחלטה מצביעה על התנהלות פסולה מצד הנתבעת, הכוללת: * **שיהוי בלתי סביר:** אי-הימצאות סנגור מזה זמן רב, אי-היערכות לדיוני הוכחות, ופנייה מאוחרת לייצוג חדש לאחר הגשת סיכומי התובעת. * **ניצול לרעה של הליכים:** בית המשפט קובע כי הבקשה נראית כניסיון "להאריך" באופן מלאכותי את המועד להגשת ערעור, או כניסיון לשבש ולהשהות את ההליך, בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (שימוש לרעה בהליך השיפוטי). * **חוסר פירוט מספק:** הנתבעת לא פירטה את הנושאים הספציפיים שברצונה לחקור עליהם את המומחה, באופן שלא מאפשר לבית המשפט להבין כיצד חקירה נוספת תקדם את בירור המחלוקת. 3. **הליך הוגן והזכות לייצוג:** בית המשפט מכיר בחשיבות זכות הייצוג כחלק מהליך הוגן, אך קובע כי הנתבעת לא הוכיחה כי זכותה נפגעה באופן המחייב את להיעתר לבקשתה. הנתבעת כן חקרה את המומחה, ואף הגישה התייחסויות לחוות הדעת בתצהירה. 4. **בקשה לעיון מחדש:** בית המשפט רואה את הבקשה כדומה לבקשה לעיון מחדש בהחלטות קודמות, שלא עמדה בתנאים הנדרשים לכך (כגון שינוי נסיבות). **חידושים ונקודות משמעותיות בהחלטה:** 1. **התייחסות להליך תביעה ייצוגית:** ההחלטה מתייחסת לעובדה כי התיק הוא תביעה ייצוגית שאושרה, דבר המגביר את הדגש על יעילות ההליך ועל מניעת עיכובים מיותרים, שכן הוא משפיע על קבוצה רחבה יותר של אנשים. 2. **ניתוח התנהלות הנתבעת לאורך זמן:** בית המשפט מנתח את השתלשלות האירועים מאז תחילת ההליך (2013) ועד לבקשה הנוכחית (2020), ומצביע על דפוס של התנהלות שאינה מקדמת את ההליך. הדבר כולל שינויי ייצוג, אי-התייצבות לדיונים, ופניות מאוחרות. 3. **הקשר בין ייצוג משפטי לזכויות דיוניות:** בית המשפט בוחן האם העובדה שהנתבעת הופיעה ללא עורך דין בדיון הוכחות ספציפי (18.6.2020) היא עילה לדחיית הדיון ו/או לאפשרות לחקירה נוספת. נקבע כי הנתבעת ידעה על הדיון, הוצע לה לייצוג חלופי, והיא אף הצהירה כי היא עוברת לייצוג חדש במהלך הדיון, אך פנייתה הרשמית לייצוג חדש נעשתה בחלוף זמן. 4. **הבחנה בין חקירה "לא רעה" לחקירה "מספקת והוגנת":** התגובה של הנתבעת לפיה החקירה שבוצעה "לא היתה רעה בכלל" אינה מספקת כדי להצדיק חקירה חוזרת. נדרש להוכיח כי החקירה הקודמת לא היתה מספקת באופן שמנע בירור הוגן של העובדות. 5. **התייחסות לתקופת הקורונה:** למרות שהנתבעת טענה כי פנתה לבאי-כוחה החדשים בתקופת הקורונה, בית המשפט לא ראה בכך עילה להיעתר לבקשה, כנראה בשל התנהלותה הקודמת של הנתבעת וחוסר ההסבר לשיהוי. **מסקנות עיקריות של בית המשפט:** * הנתבעת לא הציגה נסיבות חריגות המצדיקות חקירה חוזרת של עד מומחה. * הבקשה מוגשת בשיהוי ולאחר הגשת סיכומי התובעות, דבר המעלה חשד לשימוש לרעה בהליכים. * התנהלות הנתבעת לאורך ההליך מצביעה על ניסיון לשבש ולהשהות את הבירור השיפוטי, תוך פגיעה בעקרון תום הלב. * הבקשה נדחית, והנתבעת חויבה בהוצאות. החלטה זו מדגימה את איזונו של בית המשפט בין שמירה על זכויות דיוניות (כגון הזכות לחקור עדים) לבין הצורך לנהל הליך יעיל, הוגן, ושומר על עקרונות תום הלב, תוך מניעת עיכובים מיותרים, במיוחד בהקשר של תביעה ייצוגית.