ת"א 49355-07-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשות לסעד זמני שביקשה התובעת, פיקה עבודות פיתוח תשתיות בע"מ. הבקשה הראשונה ביקשה למנוע את הפסקת עבודתה של פיקה באתר הבנייה ואת ביטול החוזה שלה עם הנתבעת, CPM. הבקשה השנייה ביקשה למנוע חילוט ערבות בנקאית אוטונומית בשווי של למעלה מ-3 מיליון שקל שהעמידה פיקה. בבואו לדון בבקשה לסעד זמני, על בית המשפט לשקול את סיכויי הצלחת התביעה העיקרית ואת מאזן הנוחות בין הצדדים. באשר לבקשה להמשך העבודות באתר, מצא בית המשפט כי פיקה לא הוכיח סיכויי הצלחה מספיקים לגופו של עניין כדי להצדיק סעד זמני. הראיות שהוצגו לא שכנעו את בית המשפט כי CPM פעלה בחוסר תום לב כשביקשה לבטל את החוזה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי ככלל הוא נרתע מכפיית יחסים עסקיים חוזיים באמצעות סעדים זמניים, וטענות התובע בדבר פגיעה במוניטין לא גברו על שיקול זה. באשר לבקשה למניעת חילוט הערבות הבנקאית, קבע בית המשפט כי אופייה האוטונומי של הערבות משמעו כי CPM יכולה לממש אותה ללא מתן נימוק וכי פיקה לא קמה נסיבות חריגות המצדיקות מניעת מימושה. בית המשפט דחה גם את טענתו של פיקה כי הערבות אינה אוטונומית, וקבע כי מדובר בשינוי חזית שאינו עולה בקנה אחד עם תנאיה המקוריים של הערבות. בעקבות זאת נדחו שתי הבקשות לסעד זמני, והצווים הזמניים הקודמים בוטלו. פיקה חויב לכסות את שכר הטרחה וההוצאות המשפטיות של CPM ושל משרד הבינוי והשיכון. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של הצדדים והייתה אמורה להימסר להם על ידי המזכירות.