ב"ש 862/85

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר בערבות שני משיבים שהואשמו בסעיפים רבים של קבלת במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. בית המשפט אישר את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר, והסכים כי בעוד שהראיות שהוצגו מהוות הוכחה לכאורה לאישומים, חומרת העבירות לבדה אינה מצדיקה שלילת חירותם של המשיבים טרם משפטם. השופט הכיר בחומרתם הרבה של סעיפי האישום, הנוגעים למעילה בכספי ציבור, ובמעמדם המיוחד של המשיבים, האחד עורך דין והשני קצין משטרה בדימוס, אך הדגיש כי יש להגביל את החירות רק כאשר הדבר נקבע בחוק. יתר על כן, החקירה הממושכת של המקרה, שבה היו מעורבים נאשמים רבים, לא הצדיקה מעצר ממושך לפני משפט. עם זאת, נוכח חומרת העבירות, הטיל בית המשפט תנאים מגבילים לשחרורם, לרבות סכומי ערבות גבוהים, הגבלות תנועה ואיסורים מקצועיים עד לסיום המשפט. המשיבים היו אמורים להשתחרר בתנאים אלה, תוך הבטחת הגנת הציבור ותקינות ההליך המשפטי.