ת"א 1746/98

תקציר

התובע, מהנדס אלקטרוניקה ומחשבים, תבע את הנתבעים בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בא כוח התובע טען כי לתובע נגרמו חבלות קשות ונכות כתוצאה מהתאונה ודרש פיצויים בסך 15 מיליון ₪. הנתבעת ערערה על הסכום שנדרש וטענה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין נזקיה הנטענים של התובעת. לחילופין, טענה הנתבעת כי נזקיו של התובע היו מוגזמים וכי חלק מפגיעותיו נבעו מתאונת עבודה, אשר אמורה להיות מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט מינה מומחים רפואיים שונים כדי להעריך את נזקיו של התובע. המומחים אישרו כי התובע סבל מפגיעות רב מערכתיות קשות, לרבות פגיעות אורתופדיות, נוירולוגיות ופסיכיאטריות, ומלקות ראייה. עם זאת, חלק מהמומחים ציינו גם כי התובע ניסה להתחזות ולהפריז במגבלותיו. בית המשפט מצא כי התנהגותו של התובע הטילה צל על אמינותו והסתמך יותר על הראיות האובייקטיביות ועל הערכות המומחים שהתבססו עליהן. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 60%, וכושר ההשתכרות שלו נקבע על 3,500 ₪ לחודש עבור השנתיים הראשונות לאחר התאונה, 6,000 ₪ לחודש עד למועד פסק הדין, ו-12,000 ₪ לחודש לאחר מכן. לתובע נפסקו 84,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר ו-280,000 ₪ עבור התקופה שעד לפסק הדין, שניהם חושבו על בסיס שיעור נכות של 60%. בגין הפסדי השתכרות עתידיים נפסקו לתובע 1,707,763.68 ש"ח, בהתבסס על תקופת עבודה של 30 שנה ושכר חודשי של 12,000 ש"ח. כמו כן נפסקו לתובע 200,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 150,000 ₪ עבור סיוע מהזולת וליווי, 50,000 ₪ עבור הוצאות ניידות ו-50,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות. בית המשפט קיבל את הסכמת הצדדים בנושא כאב וסבל ופסק לתובע 198,481 ₪ בגין ראש נזק זה. ניכויים בוצעו בגין תשלומים קודמים שקיבל התובע, והפיצוי הכולל היה כפוף לניכויים בגין הפרשות המל"ל. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מסך הפיצוי והוצאות המשפט. הסכום הכולל שנפסק לתובע היה נמוך משמעותית מהסכום שנדרש. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, והנתבע חויב לשלם את הפיצויים המפורטים.