רע"א 7653/23

תקציר

לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת הערעור, הוחלט כי יש לדחות את בקשת הדחייה. הסמכות ליתן פסק דין בהעדר הגנה, לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, מיועדת למקרים בהם נתבע לא הגיש או נמחקה הגנתו. פסקי דין מסוג זה, הניתנים במעמד צד אחד, הם חריגים ובדרך כלל בתי המשפט מעדיפים לאפשר לשני הצדדים להשתתף בהליכים. אם לנאשם הייתה הזדמנות להתגונן אך הוא בחר שלא לעשות זאת, הוא מאבד את הכוח לעצור את ההליכים. תנאי מוקדם לפסק דין בהיעדר הגנה הוא מסירה תקינה של כתב התביעה. המבקשים במקרה זה לא עמדו בדרישה זו, שכן המסירה למשיב לא הייתה יעילה; המשיבה אינה פעילה ומשרדיה אינם פועלים עוד. הניסיון לשרת את המסמכים על ידי הדבקתם על הדלת לא עמד באמות מידה משפטיות, שכן הוא נחשב לשיטת מסירה נחותה ומפוקפקת. משכך, צדק בית המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה, שכן הגשת תביעות מקרקעין מחייבת תשומת לב קפדנית בשל השלכות אפשריות בלתי הפיכות המשפיעות על זכויות הקניין ועל צדדים שלישיים. הנחת התובעים כי אין מחלוקת בדבר היעדר זכויות במקרקעין של המשיב אינה רלוונטית משום שלא עמדו בדרישה הבסיסית של הגשה ראויה של התביעה. זאת ועוד, הנחיית בית המשפט המחוזי להציג את התביעה בפני יורשי בעלי המניות הייתה ניסיון למנוע פיטורים ולהתקדם בתיק. בהתחשב בשיקולים אלה, ובפסיקה המקובלת לפיה אין לבטל החלטות פרוצדורליות של בית המשפט ללא עילה מהותית, בקשת הערעור נדחית ללא כל השלכות של הוצאות, שכן לא הוגשו טענות שכנגד.