בש"פ 349/22
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט מצא כי יש די ראיות לכאורה כדי לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. הנאשם שהה בדירה בה פעלה מעבדה לייצור קנאביס, וההסבר שלו להימצאותו במקום לא היה משכנע. הוא ניסה להימלט מהמקום עם הגעת המשטרה וטענתו כי לא היה מודע לפעילות פלילית כלשהי בדירה לא הייתה אמינה. בית המשפט שקל גם את המיקומים הסלולריים של הנאשם, אשר מיקמו אותו בסמוך לדירה בזמן שהמעבדה פעלה. שתיקתו של הנאשם בחקירתו נשמרה גם נגדו, שכן הסבריו לשתיקה לא היו מספקים. מכלול הראיות נמצא כמקיים קשר מספק בין הנאשם לבין העבירות המיוחסות לו. באשר להחלטה שלא לבחון את האפשרות לשחרר את הנאשם לצורת מעצר חלופית, ציין בית המשפט כי חזקת המסוכנות במקרים כאלה גבוהה, ואין די בהיעדר עבר פלילי של הנאשם כדי להצדיק את שחרורו. עם זאת, מאחר שבית המשפט המחוזי הורה על בחינת שחרורו של הנאשם למעצר בפיקוח אלקטרוני, החליט שופט בית המשפט העליון שלא להתערב בצו המעצר הנוכחי, במיוחד כאשר הנושא תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי.
בש"פ 349/22 ישראל ויזל נ' מדינת ישראל, עליון (1.2.2022)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.