ת"א 22267-11-13

תקציר

התובע, ממחזר גרוטאות ברזל, האשים את הנתבעים במרמה וביקש צווים שונים נגדם. נטען כי הנתבעים הובילו במרמה פסולת מתכת למפעל התובעת, בשיתוף פעולה עם גורם פנימי, והתובעת ביקשה לקבל פיצויים. נגד חלק מהנתבעים הוצאו צווי מניעה זמניים, האוסרים עליהם להיפטר מרכוש שהועבר לכאורה להברחת נכסיהם של הנתבעים העיקריים. בית המשפט קבע כי יש להותיר צווי מניעה אלה על כנם, שכן התובע הציג טיעון לכאורה עם תימוכין ראייתיים. פסיקה זו חלה במיוחד על נאשמים שהיו קרובי משפחה של הנאשמים העיקריים ורכושם הועבר אליהם זמן קצר לאחר גילוי התרמית. נכסים אלה כללו נדל"ן וכלי רכב. בית המשפט אישר גם צו עיקול זמני נגד נאשמים שהיו מעורבים במעשי המרמה, אך ביטל את הצו לכספים שהוצמדו לחברות שהיו שוליות לתרמית. סיכויי ההצלחה של התובע והפגיעה הפוטנציאלית בביצוע הצדיקו החלטות אלה. צווים אלה נועדו להבטיח את היכולת לאכוף פסק דין עתידי לטובת התובע. פסק הדין ניתן לאחר בחינת הראיות שהוצגו והוראות הדין הרלוונטיות.