סע"ש 56535-08-19

תקציר

התובע, נהג שהועסק על ידי הנתבעת, תבע מהנתבעת פיצויים מכמה סיבות. ראשית, התובעת תבעה פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לתנאי העבודה על ידי הנתבעת, כנדרש בחוק. השופט פסק לטובת התובע ופסק לו 5,000 ₪, מאחר שהנתבע לא סיפק הודעות חתומות, והתובע הכחיש את קבלתן. שנית, התובע טען להפרשות חלופיות לפנסיה שלו, דבר שהנתבע לא חלק עליו, מה שהוביל את השופט לפסוק לתובע 8,400 ₪. שלישית, התובע ביקש הפרשות לקרן השתלמות, שהשופט הורה לנתבעת לשלם, בסך 12,390 שקל, כולל הפרשי הצמדה. רביעית, התובעת דרשה תשלומים יומיים לפי אש"ל, שההסכם הקיבוצי קבע כי הם עומדים על 50 ₪ ליום עבודה. השופטת הסכימה עם התובעת כי הנתבעת לא סיפקה ארוחות יומיות, והורתה לנתבעת לשלם 30,700 ₪ דמי אש"ל. חמישית, התובע תבע גמול שעות נוספות, דבר שהנתבעת הכחישה. השופטת קבעה כי התובעת זכאית לגמול שעות נוספות בסך 105,676 שקל, שכן הנתבעת לא ניהלה רישומים מהימנים, והסדר השכר הכולל אינו תקף. שישית, השופט קבע כי על הנתבעת לשלם פיצוי בסך 10,500 ₪ בגין אי הכנת תלושי שכר כדין. לבסוף, הנתבע טען לקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת ותשלום יתר של דמי מחלה, טענה שהשופט דחה בשל היעדר ראיות ותקדימים. בסך הכל חויבה השופטת בנתבע לשלם לתובע סך של 182,766 שקל, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 21,000 ₪. לנתבע ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין, ולאחר מכן תצטבר ריבית.