עת"מ 4019-06-22

תקציר

העותר, לאחר שוויתר על זכויותיו בדירה במסגרת הסכם גירושין, הוכר כ"חסר בית" וקיבל סיוע בשכר דירה מהמשיב משרד הבינוי והשיכון. מאוחר יותר הופסק הסיוע בשל חוב כספי. העותרת הגישה עתירה בטענה כי החלטת המשרד שגויה וביקשה סיוע בשכר דירה לתקופה משנת 2016 ומחיקת החוב. הסוגיה העיקרית שעמדה על הפרק הייתה האם בקשת הסיוע של העותרת מטעה ומנוגדת לנוהלי המשרד, הקובעים כי לא יינתן סיוע למי שמתגורר בדירה בבעלות בן זוג לשעבר. בית המשפט מצא כי נפלו מספר פגמים בהתנהלותו של העותר, לרבות קבלת סיוע מוגדל בשכר דירה בעת שהתגורר עם גרושתו ואי הבהרה כי היא בת זוגו לשעבר בטפסי הבקשה. מחדלים אלה נחשבו משמעותיים ואובייקטיביים דיים כדי להצדיק את החלטות המשרד להפסיק ולשלול סיוע, שכן התנהלותו של העותר לא גילתה תום לב, והוא קיבל סיוע בדיעבד מבלי שעמד בתנאים הנדרשים. עם זאת, בית המשפט הכיר גם בנזקקותו החריגה של העותר ובעובדה שבסופו של דבר חשף את מגוריו בדירת גרושתו בבקשתו לדיור ציבורי בשנת 2019. לפיכך, ההחלטות לשלול סיוע ולשמור על החוב נשמרו, למעט התקופה ממועד בקשתו האחרונה ואילך. העותר יקבל סיוע בשכר דירה לתקופה זו תוך קיזוז החוב שנצבר קודם לכן. בית המשפט הורה כי כל צד יישא בהוצאותיו, והעתירה נדחתה בחלקה והתקבלה בחלקה.