עת"מ 57701-10-19

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה נגד החלטת רשות התעופה האזרחית (רת"א) להוסיף הגבלה על רישיונות טייסים למטוסים קטנים, ובפרט לאלה המסומנים AZM. בית המשפט מסכים עם CAA כי רישיון AZM הנוכחי אינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים שנקבעו על ידי נספח 1 לאמנה. בעתירה נטען כי מרבית טייסי AZM עומדים בדרישות שעות הטיסה של נספח 1 וצריכים רק להשלים הכשרה נוספת כדי לעמוד בסטנדרטים. עם זאת, בית המשפט תומך בעמדת ה-CAA לפיה ההבדל במשטרי האימונים הוא משמעותי ולא ניתן לגשר עליו באמצעות מבחני ביצועים לאחר אימון. מהות העניין, לשיטתה של השופטת, היא כי קיימים הבדלים מובהקים בין רישיון AZM לבין רישיון לטייס מטוס כהגדרתו בנספח 1, לרבות מאפייני טיסה וסביבות טיסה שונות. הבדלים אלה מצדיקים את החלטת ה-CAA להוסיף הגבלה על רישיונות AZM כדי ליישר קו עם תקנים בינלאומיים, למרות הנוהג ארוך הטווח של הנפקת רישיונות AZM בלתי מוגבלים. כמו כן, בית המשפט מכיר במרכיבי הבטיחות ובשיקול הדעת המקצועי הכרוכים בהחלטת רת"א ומדגיש כי לגופים מנהליים יש זכות לתקן את טעויות העבר שלהם, במיוחד כאשר הן משפיעות על בטיחות הטיסה. השופט מסכם כי רת"א לא רק זכאית אלא גם מחויבת ליישם את המגבלה, וטייסים בודדים שחשים כי נגרם להם נזק עקב השינוי יכולים לתבוע פיצוי בהליכים נפרדים. משכך, העתירה נדחית, ולא ניתן צו להוצאות בשל מהות המגבלה.