עתפ"ב 6984-07-22

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין בעת"ב 6984-07-22 אבו סוי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז ירושלים **מבוא:** הליך זה עוסק בערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר דחה בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא כנגד גדר ברזל יצוקה בבטון באורך של כ-70 מטר, שהקים המערער בחלקה בראס אל-עמוד. בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, דחה אף הוא את הערעור. **עילות הצו וההליך המינהלי:** צו ההריסה המינהלי הוצא מכוח סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לאחר שבחודש פברואר 2022 נמצא על ידי מפקח הוועדה המחוזית כי בוצעה עבודה אסורה – הקמת הגדר. הצו נחתם לאחר שהתקיימו התנאים הקבועים בחוק: המפקח חתם על תצהיר, צורפו תצלומי אוויר המוכיחים כי העבודות בוצעו בתוך שישה חודשים ממועד הוצאת הצו, ונערכו ההתייעצויות הנדרשות. הצו הודבק על הגדר כאמור בסעיף 226(ב) לחוק, ונמסרה הודעה על פי סעיף 227 לחוק. **קביעות בית משפט השלום (בית משפט קמא):** בית משפט השלום קבע מספר ממצאים עובדתיים מהותיים, אשר היוו בסיס לדחיית בקשת המערער: * **מאפייני הגדר:** הגדר תוארה כגדר ברזל יצוקה בבטון, באורך כ-70 מטר ובגובה 2.8 מטר, כפי שהודה המערער עצמו. * **מועד הבנייה:** הגדר נבנתה כשלושה חודשים לפני מועד הדיון, עובדה המאפשרת הוצאת צו הריסה מינהלי מכוח סעיף 221(א) לחוק, המתייחס לבנייה שטרם חלפו שישה חודשים מיום עשייתה. * **צורך בהיתר:** נקבע כי הקמת גדר במאפיינים אלו טעונה היתר בנייה. * **פטור מהיתר:** בית המשפט בחן את התקנות הרלוונטיות (תקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה – עבודות ומבנים הפטורים מהיתר, התשע"ד-2014) וקבע כי לא מתקיימים התנאים לפטור מהיתר. * **הליך הוצאת הצו:** נדחו טענות המערער לפגמים בהליך, לרבות בהדבקת ההתראה, היעדר חובת שימוע מוקדם (ההזדמנות להשמיע טענות ניתנה במסגרת הבקשה לביטול הצו), אכיפה בררנית והתעמרות. * **חזקת תקינות המעשה המינהלי:** נקבע כי חזקת תקינות המעשה המינהלי לא נסתרה, והוועדה קיימה את כל דרישות החוק. * **אי-סבירות ואי-מידתיות:** נדחו הטענות לאי-סבירות ואי-מידתיות בהוצאת הצו. * **ידיעת המערער:** נקבע כי המערער ידע על אי-חוקיות הגדר, בין היתר, מאז ינואר 2022, עת הוצא צו הפסקת עבודה, אך המשיך בבנייה. **הערעור לבית המשפט המחוזי:** המערער חזר על טענותיו העיקריות, תוך הדגשתן. בית המשפט המחוזי, בפסק דין של כבוד השופטת דנה כהן-לקח, יחד עם כבוד השופטים דוד גדעוני ועינת אבמן-מולר, דחה את הערעור. **ניתוח משפטי ופסיקות מרכזיות:** 1. **סמכות הוצאת צו הריסה מינהלי – "כלי מהיר ואפקטיבי":** * בית המשפט המחוזי הדגיש את תכליתו של צו הריסה מינהלי ככלי "מהיר ואפקטיבי במלחמה בבנייה בלתי חוקית" (ציטוט מפס"ד מרזוק). מטרתו למנוע "קיבוע של 'עובדות בשטח'" ולאפשר אכיפה מיידית ומהירה. * **חידוש/הדגשה:** ההדגשה על הצורך באכיפה מיידית ועל כך שביטול הצו עלול לסכל את מטרת האכיפה המינהלית, מחזקת את עמדת הרשות להוציא צווים אלו ללא דיחוי. 2. **היקף התערבות בית המשפט בצווי הריסה מינהליים:** * בית המשפט חזר על ההלכה הפסוקה לפיה "מידת התערבותו של בית המשפט... היא צרה ומוגבלת לפגמים חמורים העלולים להביא בסופו של דבר לבטלות צו ההריסה". * **חידוש/הדגשה:** קביעה זו מגבילה את יכולתם של משיגים על צווי הריסה מינהליים לטעון לפגמים פרוצדורליים או קלים, ומחייבת הוכחת פגם מהותי ומשמעותי. 3. **התייחסות לטענת גובה הגדר והפטור מהיתר:** * המערער טען כי ניתן היה להסתפק בהריסת חלק מהגדר החורג מגובה 1.5 מטר, המהווה תנאי לפטור מהיתר לפי תקנה 5(א)(1). * **קביעה משפטית:** בית המשפט דחה טענה זו ממספר סיבות: * **העלאה מאוחרת:** הטענה הועלתה לראשונה בשלב הסיכומים, ולא הונחה תשתית עובדתית מספקת לגבי אפשרות הריסה חלקית. * **אי-קיום תנאים נוספים לפטור:** המערער לא הוכיח את קיום שאר התנאים לפטור מהיתר, כגון התאמה לתכניות (תקנה 2(4)) והיעדר הצבה בחזית הפונה לרחוב או לשטח ציבורי פתוח (תקנה 5(א)(2)). * **חידוש/הדגשה:** הדבר מדגיש את חשיבות ההתמודדות עם כל דרישות החוק והתקנות לצורך קבלת פטור מהיתר, ולא רק עם תנאי בודד (כגון גובה). 4. **"עשיית דין עצמית" והמשך בנייה לאחר צו הפסקת עבודה:** * בית המשפט פסל את טענות המערער בדבר אי-סבירות, תוך הדגשת כי המערער פעל ב"עשיית דין עצמית" והמשיך בבנייה גם לאחר צו הפסקת עבודה. * **חידוש/הדגשה:** המעשים של המערער (המשך בנייה לאחר צו הפסקת עבודה) מהווים דוגמה מובהקת לנסיבות בהן לא תיחשב הוצאת צו הריסה מינהלי כלא סבירה או בלתי מידתית. 5. **אכיפה בררנית:** * טענת המערער לאכיפה בררנית נדחתה בטענה כי הועלתה "בעלמא" וכי הנטל להוכחתה לא הורם. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט הסביר כי טענה זו דורשת ראיות מפורטות ולא הסתפקות באמירות כלליות. בנוסף, הודגש כי גם אם קיימת בנייה בלתי חוקית אחרת, יש להוכיח שהיא "טריה" (בתוך שישה חודשים) כדי לאפשר הוצאת צו מינהלי. המפקח אף העיד על נקיטת הליכי אכיפה כנגד גדרות דומות אחרות. 6. **היעדר ערך מוסף של ביקור במקום:** * בית המשפט דחה את בקשת המערער לקיום ביקור במקום (ביקור בית משפט), בקביעה כי הראיות שהוצגו סיפקו תמונה מלאה, ולא נראה צורך ממשי בביקור. * **חידוש/הדגשה:** קביעה זו מצביעה על כך שביקור במקום אינו אוטומטי, ותלוי בשיקול דעת בית המשפט ובצורך הממשי להבין את מורכבות העניין. **סיכום:** פסק הדין מאשר ומחזק את סמכויותיהם של ועדות התכנון והבנייה להוציא צווי הריסה מינהליים ככלי יעיל למאבק בבנייה בלתי חוקית. בית המשפט הדגיש את ההיקף המצומצם של התערבותו בצווי הריסה מינהליים, את חשיבות קיום ההליך התקין על ידי הרשות, ואת כך שטענות כגון "עשיית דין עצמית", אי-סבירות, או אכיפה בררנית דורשות הוכחה משמעותית. המערער לא הצליח להרים את הנטל להוכיח פגם מהותי בהליך או באי-חוקיות הצו, ולפיכך הערעור נדחה.