ת"א 70041-01-20

תקציר

פסק הדין סובב סביב זכויות הבעלות בנכסים מסחריים בתוך בניין. נקודת המחלוקת הראשונה נוגעת ליחידה 8א', כאשר התובעת טוענת כי היא מתייחסת אך ורק לאזור גלריה, ואילו רולניצקי טוען כי היא כוללת גם את השטח שמתחת לגלריה. בית המשפט מצדד ברולניצקי, תוך שהוא מצטט ראיות רבות, לרבות הסכמי שכירות, חוזי מכר ותצלומים, המוכיחות כי רולניצקי רכש מהתובעת את הזכויות בחנות שמתחת לגלריה. הסוגיה השנייה נוגעת לזכותו של אולשטיין להשכיר את החנות שהוא טוען שבבעלותו, ללא אישור הבנק המחזיק במשכנתא על הנכס. בית המשפט פוסק לטובתו של אולשטיין, וקובע כי עומדת לו הזכות להירשם כבעל החנות, וכתוצאה מכך הזכות להשכיר אותה ללא אישור הבנק. זאת, בהתבסס על ראיות להסכמי רכישה, תשלומי מס ופסיקה קודמת של בית המשפט שהכירה בזכויות הבעלות שלו. המחלוקת השלישית נוגעת לבטיחות המבנה בשל עבודות בנייה שבוצעו להסבת חנויות מאוחדות לסופרמרקט. לטענת התובעת, העבודות טומנות בחובן סכנת קריסה ויש להפסיקן. עם זאת, בית המשפט דוחה טענה זו, בקובעו כי התובעת לא הוכיחה די הצורך אי נוחות או נזק שנגרמו כתוצאה מהבנייה. חוות הדעת של המומחה, המצביעה על סיכונים מסוימים באזור הגלריה, אינה נחשבת מספיקה כדי להצדיק התערבות בהיעדר סכנה מוכחת לתובע או לדיירי הבניין האחרים. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי אכיפת חוקי התכנון והבנייה היא באחריות הרשויות, ואל לבתי המשפט האזרחיים להתערב אלא אם קיימת עילה של משפט פרטי או צורך דחוף להגן על זכויות הקניין, מה שאין כן כאן. כתוצאה מכך, התביעה לסגירת המרכול נדחית. בית המשפט מתייחס גם להוצאות המשפט ומורה לתובע לשלם הוצאות משפט לנתבעים. נתבעים 1 עד 4 מקבלים 60,000 ₪ ואילו נאשמים 5 עד 6 מקבלים 40,000 ₪. נמצא כי לתובע לא הייתה עילת תביעה תקפה כנגד הנתבעים 1 עד 4, דבר המצדיק תשלום גבוה יותר עבורם. פסק הדין ישולם תוך 30 יום, אחרת יחול עליו ריבית. לתובע הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום מיום הצגתו.