ב"ש 60/94

תקציר

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריע בתיק שעניינו עבירות סחר בסמים ועיקול זמני של רכוש החשודים, לרבות כסף וכלי רכב. המדינה ביקשה להחרים לאלתר נכסים אלה בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים, המאפשרת חילוט עונשי עם הרשעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי בשלב זה של ההליך, מוקדם מדי לבחור באמצעי הקיצוני ביותר של החרמת נכסים, במיוחד כאלה הרשומים על שמם של אנשים שאינם הנאשם העיקרי. תחת זאת, הציע בית המשפט אמצעים חלופיים להבטחת זמינותם של הנכסים לחילוט פוטנציאלי עם הרשעה, כגון פוליסות ביטוח המכסות את שווי כלי הרכב, אשר התקבלו על ידי המשיבים. החלטה זו שקלה את האיזון בין אינטרס המדינה בחילוט פוטנציאלי לבין זכות הקניין של המשיבים, והדגישה כי האמצעים צריכים להיות הפחות פולשניים. השופט התייחס גם להשפעתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על חקיקה קיימת, והסביר כי הוא יוצר מציאות נורמטיבית חדשה המשפיעה על פרשנות חוקים ובה בעת מבטאת מציאות קיימת. משכך, הדגיש בית המשפט את חשיבות המידתיות ואת קיומן של חלופות פולשניות פחות, והבטיח כי נכסי המשיבים לא ייתפסו בשלב זה.