ע"א 3305/17

תקציר

עניינו של תיק זה בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.6.2013, בה נפגעו המשיב א' והמערער ח'. א' הגיש תביעה נגד ח' וקרנית, שהאחרונה הגישה הודעת צד ג' נגד ח' ובעל הרכב, אחיה של ח'. שאלת המפתח הייתה מי נהג ברכב בזמן התאונה, שכן זה יקבע את האחריות והפיצוי. בית המשפט המחוזי קבע כי ח' נהגה, מה שהוביל לכך שקרנית וח' היו אחראיות ביחד ולחוד כלפי קרנית, ו-ח' וח' היו אחראיות כלפי קרנית ביחד ולחוד. על פסק דין זה הוגש ערעור. הערעור נדחה, שכן ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, שהתבססו על מכלול הראיות, לרבות התרשמותם הישירה של העדים. בית המשפט מצא כי גרסתו של א' לאירועים עקבית ומאוששת בראיות אחרות, בעוד עדותו של ח' אינה אמינה. זאת ועוד, גרסת המערערים לאירועים לא נתמכה בראיות חיצוניות כלשהן. באשר לחבותו של ח', בעל הרכב, הודגש כי לקרנית זכות תשואה מותנית כנגדו אם התיר את השימוש ברכב למרות שידע על היעדר ביטוח. במקרה זה, בית המשפט מצא כי ח' אפשרה לח' לנהוג כדבר שבשגרה, גם אם הדבר לא הותר במפורש. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נותר בעינו. המערערים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים.