בש"א 1860/99

תקציר

המבקש, שנפגע בתאונת דרכים ביום 21.4.96, הגיש בקשה לעיון חוזר בקביעת הנכות הצמיתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. המל"ל העריך את נכותו ב-10% נכון לינואר 1997. במסגרת הבקשה התיר בית המשפט להציג ראיות נוספות, לרבות דו"ח רפואי של מומחה אורתופדי. המבקש טען כי אין להמציא למומחה מסמכים מסוימים הנוגעים להיסטוריה הרפואית שלו, לרבות תאונת דרכים קודמת בשנת 1993 ודו"ח המל"ל על פגיעה שאינה קשורה בשנת 1995. המבקש טען כי מסמכים אלה אינם נופלים בגדר המותר בחוק ויש בהם כדי להטעות את המומחה. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי יש לאפשר להם לשתף את המומחה בהיסטוריה הרפואית של המבקש. בית המשפט, לאחר שעיין בתקנות ובפסיקה הרלוונטיות, הסכים עם המבקש כי אין לשתף את המומחה במסמכים הקשורים לפגיעות קודמות שאינן קשורות לתביעה הנוכחית. עם זאת, בית המשפט החריג דו"ח רפואי שהכין ד"ר חורש בנוגע לתאונה משנת 1993, שכן הוא רלוונטי לבדיקה הנוכחית. המומחה הונחה להחזיר את כל המסמכים הקשורים לבקשה וניתן היה ליידע אותו רק על התאונה של המבקש בשנת 1993 ועל ממצא ספציפי מאותה תאונה. ההחלטה התקבלה כדי לוודא שבדיקת המומחה אינה מוטה וכדי למנוע אי הבנה פוטנציאלית.