תמ"ש 46850/01

תקציר

התובע, שהוא היורש היחיד של עיזבון שנפטר בישראל, הגיש תביעה נגד הנתבע, שהיה אחיו ושלוחו של המנוח, להשבת סכומים כספיים שלטענת התובע נלקחו שלא כדין מחשבונות המנוח במהלך חייו. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע, שכן הוא מודה בקבלת הכספים אך טוען כי מדובר במתנות מהמנוח. השופט מסכם שתי גרסאות לאירועים שמסר הנאשם. הראשון נוגע ל-2 מיליון פרנק צרפתי שנמשכו מחשבונו של המנוח והועברו לילדיו של הנאשם, כאשר יתרת הכספים נמסרה לנאשם במתנה. בגרסה השנייה נאמר, כי הכסף הועבר לחשבון אחותו של המנוח, כמתנה עבור טיפולה בו, אך בעקבות סכסוך בין האחות לנתבע, הורה המנוח לנאשם לקחת את הכסף לעצמו. השופט מוצא את שתי הגרסאות סותרות ולא משכנעות, ובמקום זאת סבור כי הנאשם פעל באופן חד צדדי וללא ידיעת המנוח או אחותו. משכך, קובע השופט כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ביחס לסכום זה, ומורה לו להשיב לתובע את שווי 2 מיליון הפרנק הצרפתי, בתוספת ריבית. באשר למשיכה נוספת של 1.25 מיליון פרנק צרפתי, נחה דעתו של השופט כי מדובר במתנה שניתנה לנאשם מהמנוח, ופוסק לטובת הנאשם. השופטת דוחה גם את טענות התובע בדבר משיכות קטנות שונות, שאירעו בעת שהמנוח שהה בישראל והייתה לו שליטה בחשבונותיו. תביעת התובע מצליחה בחלקה, אך מכיוון שהיא הייתה מופרכת במידה רבה ואחראית להארכת המשפט, השופט מורה לתובע לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע, עד לתקרה של 10,000 ש"ח.