ת"א 23789-02-11

תקציר

התובע תובע את הנתבע בשני סעיפים: גניבת זרע ופגיעה בפרטיות. הם ניהלו יחסי מין מזדמנים והנאשמת נכנסה להריון וילדה ילד. התובע טוען כי הנתבעת הטעתה אותו בנוגע לפוריותה ולכן ביצעה את עוולת המרמה. עוד הוא טוען כי מעשיו של הנתבע לאחר לידת ילדם עולים כדי פגיעה בפרטיות. בית המשפט מוצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענותיו. ראשית, באשר לתביעה בגין גניבת זרע, בית המשפט מוצא כי יש לפרש את הצהרתה של הנתבעת כי היא עקרה כקושי להרות ולא כעקרות מוחלטת. התובעת ידעה שהנתבעת עברה טיפולי פוריות ולכן לא ניתן היה להטעות אותה לגבי האפשרות להריון. שנית, בית המשפט קובע כי מעשיו של הנתבע לאחר הלידה, לרבות יצירת קשר עם התובע ובני משפחתו, לא היוו פגיעה בפרטיות. מטרת הנתבע הייתה לגרום לתובע להכיר בילד ולמלא את חובותיו ההוריות. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לדחות את טענות התובע במלואן ועל כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות.