תב"כ 45/20

תקציר

**ניתוח משפטי: עתירה למתן צו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התש"יט-1959** **הקדמה:** החלטה זו של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 (להלן: "הוועדה") עוסקת בעתירה שהוגשה על ידי מפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון (להלן: "העותרת") כנגד מפלגת הליכוד (להלן: "המשיבה"). העתירה מבקשת צו מניעה שיאסור על המשיבה להפיץ הודעה טלפונית מוקלטת, הכוללת דברים שנשא לכאורה משה כחלון, תוך טענה להפרת סעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התש"יט-1959 (להלן: "חוק הבחירות"), האוסר על הטעיית בוחרים. **העובדות המרכזיות:** 1. **ההודעה הטלפונית:** בסמוך לבחירות לכנסת ה-20, שלחה מפלגת הליכוד הודעה טלפונית מוקלטת למאות אלפי אזרחים, בה נשמע לכאורה משה כחלון אומר: "שלום מדבר משה כחלון, מח"ל זו המפלגה היחידה שבראשה עומד אדם שיכול לתת לנו מענה באמת לכל הבעיות הגדולות, בעיות קטנות כל אחד יכול לפתור, ואני אומר לך שאם אני רוצה לישון בשקט, ואני רוצה שילדיי ישנו בשקט, ומשפחתי וחבריי ובני... יישנו בשקט, נתניהו צריך להיות שם בשעות האלה באופן מיוחד." 2. **טענת העותרת:** העותרת טוענת כי מדובר בהטעיה אסורה לפי סעיף 13 לחוק הבחירות, שכן הדברים נאמרו על ידי משה כחלון בשנת 2013, במהלך מסע הבחירות לכנסת ה-19, והיום, כשהוא עומד בראש מפלגה מתחרה, מטרת ההודעה היא להטעות את הציבור ולגרום לו להאמין שהוא תומך בליכוד. 3. **טענת המשיבה:** המשיבה טוענת כי ההקלטה אינה מטעה, שכן "בוחר סביר שישמע את ההקלטה יודע היטב, שהדברים הנאמרים בה נאמרו על ידי מר כחלון בעבר, כשהיה חבר בתנועת הליכוד ולא לקראת ההצבעה בבחירות לכנסת ה-20, שכן אין זה סביר שהעומד בראש רשימה אחת בבחירות לכנסת, יקרא להצביע בעד רשימה אחרת שמתחרה ברשימתו." 4. **החלטת הוועדה:** הוועדה קיבלה את העתירה, דחתה את טענת המשיבה, ונתנה תוקף של צו מוחלט לצו ארעי שניתן קודם לכן, האוסר על שימוש בהקלטה. **ניתוח משפטי:** 1. **סעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) – איסור הטעיית בוחרים:** * **עקרון יסוד:** סעיף 13 לחוק הבחירות קובע כי "לא יעשה כל אחד מאלה: (1) דבר העלול להטעות בוחר בנוגע לזהות המועמד, הרשימה או הדעות שהם מציגים." מטרת הסעיף היא להבטיח את טוהר הבחירות ואת זכות הציבור לבחור על בסיס מידע נכון ואמיתי. * **"ודאות קרובה" כמבחן להפרה:** הפסיקה קבעה כי האיסור על הטעיה אינו מתמקד רק במקרים של הטעיה ודאית, אלא גם במקרים בהם קיימת "ודאות קרובה" שההטעיה תתרחש. מבחן זה נועד למנוע מצבים בהם מפלגות יכולות לנצל פרצות בחוק כדי לפגוע בהליך הדמוקרטי. (ראו: תר"מ 63/20 צור נ' נחמני; תב"כ 9/19 אייכלר נ' קדימה; תב"כ 38/19 הליכוד נ' הבית היהודי). * **יישום במקרה זה:** הוועדה קבעה, באופן חד משמעי, כי ההודעה המוקלטת מהווה "הטעיה בוטה". הדבר נובע מכך שההודעה נשלחה יום לפני הבחירות, ללא ציון מפורש כי מדובר בדברים שנאמרו בעבר. בהינתן שהודעה כזו, במועד קרוב כל כך לבחירות, יוצרת מצג של תמיכה אקטואלית, קיימת "ודאות קרובה" שהבוחרים יוטעו לחשוב שמדובר בפנייה עדכנית של כחלון לתמיכה בליכוד. 2. **פרשנות התנהגות המשיבה – פרשנות תכליתית:** * **מניע שליחת ההודעה:** הוועדה בחנה את התנהלות המשיבה וקבעה כי "קשה למצוא תכלית כלשהי למשלוח הודעה זו - בעת זו - מלבד ניסיון ליצור מצג מעין זה בדיוק." ניתוח זה מבוסס על פרשנות תכליתית, בה בוחנים את מטרת הפעולה של הצדדים. לאור המועד (יום לפני בחירות), הנמענים (מאות אלפי אזרחים), והתוכן (קריאה לתמיכה, לכאורה), המסקנה הבלתי נמנעת היא שהמשיבה שאפה להטעות את הציבור. * **היעדר ציון עבר:** העובדה שלא צוין בהודעה כי מדובר בדברים שנאמרו לפני כשנתיים, כאשר כחלון היה שר מטעם הליכוד, מחזקת את המסקנה שהמטרה היתה ליצור מצג שגוי. 3. **טענת "הבוחר הסביר" – דחייה:** * **החלשת טענה:** הוועדה דחתה את טענת הליכוד כי "בוחר סביר" יבין שמדובר בהקלטה ישנה. הוועדה קבעה שאין לקבל טענה זו, במיוחד לאור העובדה שההודעה הופצה בסמוך כל כך לבחירות. קשה לצפות מבוחר מן השורה, ללא מידע נוסף, לבצע את ההבחנה הנדרשת. * **ההשלכה המעשית:** קבלת טענת הליכוד היתה פותחת פתח לשימוש נרחב בהקלטות ישנות, מבלי לציין את הקשרן, וכך לעקוף את האיסור על הטעיית בוחרים. 4. **הסעדים שניתנו:** * **צו מניעה מוחלט:** לאור החומרה של ההטעיה והחשש ל"ודאות קרובה" לפגיעה בטוהר הבחירות, הוועדה נתנה תוקף של צו מוחלט לצו הארעי, שאסר על שימוש כלשהו בהודעה המוקלטת בכל אמצעי מדיה ותקשורת. * **הוצאות משפט:** המשיבות חויבו בתשלום הוצאות לעותרת, בסך 20,000 ש"ח, בנסיבות העניין, דבר המשקף את חומרת ההפרה ואת הצורך במתן סעד משפטי. **חידוש משפטי:** החלטה זו מדגישה את הגישה המחמירה של ועדת הבחירות המרכזית בנוגע להטעיית בוחרים, במיוחד במועד הסמוך לבחירות. היא מחזקת את המבחן של "ודאות קרובה" ככלי משפטי אפקטיבי למניעת תעמולת בחירות פסולה. בנוסף, היא מבהירה כי יש לבחון את מטרת הפעולה של הצדדים (פרשנות תכליתית) ולא רק את לשון ההודעה המנותקת מהקשר. הפסיקה במקרה זה תורמת לחידוד גבולות התעמולה האסורה, ומבטיחה הליך בחירות הוגן ושקוף יותר.