תלה"מ 35493-10-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בעתירה להפחתת גובה תשלומי המזונות של התובע/האב, שהיה גרוש מהנתבעת/האם. האב טען כי מאז חתימת הסכם הגירושין חל שינוי נסיבות, לרבות הגדלת זמן השהות שלו עם בתו והרעה במצבו הכלכלי, דבר המצדיק הפחתה בתשלומי המזונות. עם זאת, השופט דחה את עתירת האב. השופטת קיבלה את טענת האם כי זמני השהות של האב עם בתם לא גדלו כנטען, וכי כל שינוי בהסכם הגירושין בנוגע להסדרי ראייה קבע במפורש כי לא ישנה את דמי המזונות או הסדרים אחרים. באשר לכספים, השופט מצא כי הכנסתו של האב דווקא גדלה מאז הסכם הגירושין וכי לידת ילדו החדש לא היוותה שינוי נסיבות משמעותי. השופטת דחתה גם את טענות האב בדבר מצבה הכלכלי המשופר של האם, וקבעה כי היא לא קיבלה ירושה גדולה כנטען וכי מצבה לא השתנה באופן משמעותי. מאחר שהאב לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי, נדחתה בקשתו להפחתת מזונות. בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות האב, ציינה את חוסר תום הלב שלו, וחייבה אותו לשלם לאם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקל.