תא"מ 52486-05-20

תקציר

התובעת, דיירת בבית משותף, הגישה תביעה נגד הנתבעים, אף הם דיירים באותו בית משותף, בדרישה שיפצו אותה בגין ההוצאות שנגרמו לה תוך התנגדות לבקשת הנתבעים להיתר בניה. התובעת טענה כי הבקשה פוגעת בזכויותיה הקנייניות בתחום החניה והמחסן. הנתבעים טענו כי הטענה משוללת כל יסוד ודינה להידחות, שכן היא אינה מגלה עילת תביעה והיא מוקדמת מדי. הם גם ביקשו מבית המשפט להורות לתובע לכסות את הוצאותיהם המשפטיות. בית המשפט הסכים עם טענות הנתבעים ודחה את התביעה, בקובעו כי לוועדה המקומית - אליה הוגשה הבקשה - לא הייתה סמכות לפסוק לתובעת החזר הוצאות כלשהו משום שלא הייתה הוראה חוקית רלוונטית לתמיכה בתביעתה. יתר על כן, הטענה אכן הייתה מוקדמת מדי, שכן אישור הנתבעים להיתר הבנייה היה עדיין בתוקף, וטרם ניתנה להם הזדמנות לפעול על פיו. בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבעים 3,500 ₪ שכר טרחת עורך דין.