ע"פ 124/93

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשני נאשמים, מסעדת מחמוד ספדי (ספדי) ועיזאת אבו זנאת (זנאת), שהורשעו על ידי בית המשפט המחוזי בשוד בנסיבות מחמירות. הרשעתו של ספדי התבססה על הודאתו במשטרה, ואילו הרשעתו של זנאת התבססה על עדותו של ספדי, תיאור העבריינים שמסר הקורבן והודעותיו ומעשיו של זנאת עצמו במהלך האירוע. זנאת טען כי המשפט המשותף היה טעות פרוצדורלית, שכן עדותו של ספדי לא הייתה צריכה להישמע בשל כללי הנוהל. אולם, בית המשפט העליון דחה טענה זו ופירש את הדין הרלוונטי כחל רק על עדות שניתנה במשפטו של נאשם אחר, ולא במשפטו שלו. עוד הבהיר בית המשפט כי לא ניתן להשתמש בהודעתו של ספדי במשטרה כראיה נגד זנת, אלא אם כן מתקיימים תנאים מסוימים. בסופו של דבר, שני הערעורים על ההרשעה ועל גזר הדין נדחו, ובית המשפט אישר את ממצאי בית המשפט המחוזי. פסק הדין ניתן על ידי הנשיא שמגר, בהסכמת השופטים גולדברג וחשין.