ע"פ 6214/92

תקציר

פסק הדין הוא דחיית ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בנובמבר 1992. המערער, אביה של קטינה, הורשע בביצוע מעשים מגונים בבתו במשך תקופה ממושכת. האב הודה במיוחס לו, שכלל מעשה סדום ומעשה מגונה. פסק הדין המקורי גזר עליו עשר שנות מאסר, מהן שמונה שנים לריצוי. בערעור נקבע עונש מופחת, בטענה כי התנהגותן של אשתו ובתו של המערער תרמה למעשיו. עם זאת, השופטים, ובהם השופט א' ברק, הנשיא שמגר והשופט א' גולדברג, לא מצאו כל הצדקה לטענה זו. הם הדגישו את חומרת התנהגותו של המערער ואת השפעתה הנפשית המתמשכת על בתו, והדגישו את הצורך בענישה מחמירה המשקפת נורמות חברתיות ומהווה גורם מרתיע. הנסיבות המקלות שנבחנו על ידי הערכאה הנמוכה יותר לא נמצאו מספיקות כדי להצדיק הפחתה נוספת בעונש. משכך, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי אושר.