עפ"ת 49261-08-23

תקציר

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק לטובת מדינת ישראל בערעורו של סער ששי מאיר, שהורשע בחניית מוניתו במקום אסור בנתב"ג. הסוגיה המרכזית בערעור הייתה האם לרשות שדות התעופה יש סמכות להציב תמרורים בשטחה ולאכוף עבירות חניה ללא התייעצות עם הרשות המוסמכת כאמור בתקנות התעבורה. בית המשפט קבע כי לרשות שדות התעופה, כגוף סטטוטורי, יש זכות לקבוע כללים ותקנות לשטחה ללא אישור קצין משטרה. עוד נקבע כי למפקח הרשות יש זכות להטיל קנסות על נהגי מוניות בגין הפרת תקנות אלה. מאיר טען כי לא ניתן להרשיעו בחניה במקום אסור משום שהשלטים הוצבו שלא כדין ולא הוכח שהחנה את מוניתו לצרכי עבודה. בית המשפט דחה טענות אלה והדגיש כי מטרת התקנות היא להבטיח את שלום הציבור וכי נטל ההוכחה מוטל על הנאשמים להראות כי פעלו ללא כוונה פלילית או רשלנות. עוד ציין השופט כי מטרת הנסיעה קשורה ככל הנראה לעבודתו של מאיר כנהג מונית, לאור התבטאויותיו שלו על הקריירה בת העשור שלו. זאת ועוד, השופטת הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי טענת ההגנה בדבר אכיפה בררנית נעדרת ראיות וכי ביטול קנס קודם אינו משפיע על מקרה זה. השופט אישר את ההרשעה אך הפחית את סכום ההתחייבות מ-10,000 שקל ל-5,000 שקל. ההחלטה לקנוס את מאיר בגין חניה במקום אסור בנתב"ג הייתה אפוא מוצדקת וסבירה, והערעור נדחה.