ע"פ 5767/14

תקציר

המערער חנק את בתו למוות לאחר שכעסה עליו. תחילה השתמש בידיו ואחר כך בחגורה. כשראה שהיא מחוסרת הכרה וסבר שהיא מתה, עזב את הדירה. כשחזר וראה שהיא בחיים, התקשר למשטרה. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בניסיון רצח וגזר עליו שש וחצי שנות מאסר. המערער ערער על פסק הדין וטען כי יש לפטור אותו מאחריות פלילית מחמת חרטה לפי סעיף 28 לחוק העונשין, שכן התקשר למשטרה. בית המשפט העליון דחה את הערעור. הפטור מחמת חרטה חל רק אם הנאשם חדל להשלים את ביצוע העבירה או תורם תרומה ממשית למניעת התוצאות לפני השלמת העבירה. במקרה דנן, העבירה הושלמה כאשר הבת איבדה את הכרתה, ואין די במעשיו של המערער לאחר מכן כדי להיות זכאי לפטור. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי החלטתו של המערער להתקשר למשטרה לא הייתה רצונו בלבד, שכן היא הושפעה מגורמים חיצוניים, ועל כן לא עמדה בדרישות הפטור מחמת חרטה. עם זאת, בית המשפט הציע לפצל רצף אירועים זה לשני מעשים נפרדים והשני יכול להיחשב כתרומה ממשית למניעת התוצאות. עם זאת, מאחר שהמערער לא חדל מהעבירה מתוך רצונו שלו, עדיין מוטלת עליו אחריות פלילית בגין ניסיון רצח. לבסוף, קבע בית המשפט כי לא יתערב בעונשו של בית המשפט המחוזי, המצוי ברף התחתון של מתחם הענישה, ודחה את הערעור.