עב"ל 21673-10-15

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של אזרח שתאריך לידתו תוקן בשלב מאוחר יותר בחייו, ולאחר מכן תבע קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי על סמך המועד המעודכן. בית המשפט מכיר בקשיים ברישום תאריכי הלידה של העולים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ובפתרון החקיקתי שמעניק החוק לקביעת גיל. הוא מסכם את התקדים המשפטי הקיים לפיו שינוי גילו של אדם חל באופן פרוספקטיבי ולא רטרואקטיבי, ומתווה את ההשלכות של שינויי גיל רטרואקטיביים על זכויות הפרט ועל תקנת הציבור. פסק הדין במקרה ספציפי זה הולך בעקבות התקדים שנקבע, ודוחה את הערעור. על פי פסק הדין, המערערת אינה זכאית לקצבת זקנה רטרואקטיבית משום שהתביעה הוגשה בסמוך למועד יצירת עילת התביעה, ותאריך הלידה הקודם היה תקף עד לתיקונה. בית המשפט מדגיש את הכלל לפיו תיקוני גיל הם פרוספקטיביים וחלים ממועד התיקון ואילך, ואינו מסיק כל זכאות רטרואקטיבית לתקופה שקדמה לתיקון. פסק הדין מזכיר גם את הנחיות המוסד לביטוח לאומי, התואמות תחולה פרוספקטיבית זו של שינויי גיל, ומציין כי מדיניות זו מחזקת את ההלכה שנקבעה. לבסוף, מגיעים השופטים למסקנה כי טענות המערער, המבוססות על פסק דין אחר של בית המשפט המחוזי, נבדלות מנסיבות מקרה זה, ועל כן אין בהן כדי לשנות את החלטתם לדחות את הערעור.