תמ"ש 883-10-12

תקציר

פסק הדין מתאר את ההליכים המשפטיים הממושכים בין בני זוג גרושים שחיו יחד לסירוגין לאחר הגירושין והיו מסוכסכים על חלוקת נכסיהם. פסק הדין, שניתן בשנת 2012, התווה את תנאי הסכם הגירושין ביניהם, לרבות הסדרי ממון, אך שני הצדדים ערערו על היבטים ממנו. הערעורים לא צלחו ברובם, למעט תיקון קטן לטובת הנאשם. בני הזוג המשיכו במאבקים המשפטיים והגישו מספר תביעות נוספות. פסקי הדין של תיקים חדשים אלה אישרו את פסק הדין המקורי, עם כמה שינויים. אלה כללו: דירת המרפאה, בבעלות משותפת של הצדדים, תועמד למכירה כאשר לתובע תהיה זכות רכישה ראשונה; חוות דעת המומחה בעניין הסדרי הממון הייתה תקפה ברובה, עם תיקונים הנוגעים לדירה ו', הוצאות חופשה והשתתפות הנתבע בתשלום הוצאות הדודה; התובעת הייתה פטורה מתשלום דמי שכירות לנתבעת עבור המרפאה, אלא שילמה דמי שימוש נאותים בסך 500 דולר לחודש משנת 2004 ועד לפירוק השותפות; ושני הצדדים חויבו לשלם 5,000 שקל כל אחד לאוצר המדינה בשל התמשכות ההליכים שלא לצורך, וחוסר שיתוף פעולה ושקיפות מול בית המשפט. השופט קבע כי ההחלטות שהתקבלו יבוצעו בפיקוח בית המשפט לענייני משפחה, והורה לעורכי הדין של שני הצדדים לסייע בהבטחת ביצוע פסקי הדין, לרבות מכירת דירת המרפאה. פסק הדין נחתם בכך שלא יהיה צו להוצאות, וכל התיקים ייסגרו.