ע"א 251/85
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור מערער על דחיית בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה לאכיפת התחייבות לעסקת מקרקעין שנטל על עצמו לכאורה המשיב. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בנימוק שלא היה הסכם בכתב בין הצדדים, כנדרש בחוק המקרקעין משנת 1969, סעיף 8. שופט בית המשפט העליון גולדברג פוסק לטובת המערער, מבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומעביר את התיק למשפט. השופט גולדברג קובע כי דרישת הכתב בסעיף 8 היא תנאי מהותי להיווצרות התחייבות, ויש להעלות על הכתב רכיב מהותי כגון תמורת הרכישה. בעוד פירוט המחיר נעדר לכאורה מהמסמכים, השופט גולדברג מפרש קבלה שמסר המשיב למערערת כמעידה על מחיר הרכישה. השופט מבהיר את ההבחנה בין מילוי מסמך מבחוץ – דבר אסור – לבין השלמתו באמצעות חילוץ פרשני וראיות חיצוניות, המותרות. הואיל והתקבול מרמז על התמורה, לא היה מקום לדחות את התביעה על הסף, והיה מקום לתת למערערים הזדמנות להוכיח את טענתם. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון מלא, כאשר המשיב חייב בשכר טרחת עורך הדין של המערערים בשתי הערכאות, בסך 4,000 ₪. הנשיאה שמגר והמשנה לנשיאה בן-פורת מסכימים עם פסק הדין.
חקיקה מקושרת
ע"א 251/85 רחל אגנס רוטמנש נ' מרטין ויניגר, עליון (28.9.1987)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.