בש"פ 79/22

תקציר

במקרה זה הגיש מוחמד סלאמין בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שאישרה את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. נגד סלאמין הוגש כתב אישום בגין החזקת נשק, תחמושת וסמים שלא נועדו לשימוש עצמי. בתחילה קבע בית משפט השלום כי קיימות ראיות לכאורה נגדו וקבע כי חומרת האישומים מצדיקה מעצר, למרות שאין לסלאמין עבר פלילי. עם זאת, שירות המבחן המליץ מאוחר יותר על שחרור בפיקוח אלקטרוני, תוך ציון עברו הנקי וגורמים חיוביים נוספים. בית משפט השלום נעתר והציע חלופת מעצר מפוקחת. עם זאת, המשיב ערער וטען כי העבירות של סלאמין מהוות סכנה כפולה – עבירות נשק וסמים – המצדיקות את המשך מעצרו. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, תוך ציון הסיכון המשמעותי הנשקף מהשילוב והמגוון של כלי הנשק והסמים המעורבים. הם הדגישו את האיום החברתי מפשעים הקשורים לנשק, במיוחד על רקע האלימות הגואה, והגיעו למסקנה כי חומרת סעיפי האישום של סלאמין מבססת את חזקת מסוכנותו. בסופו של דבר, בקשתו של סלאמין לערעור נוסף נדחתה, שכן היא נעדרה השלכות משפטיות רחבות יותר ולא הוכיחה נסיבות פרטניות חריגות. בית המשפט חיזק את הצורך להתייחס בחומרה לעבירות נשק וסמים, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את סלאמין עד למשפט.