רע"א 6296/18

תקציר

**ניתוח משפטי של רע"א 6296/18** **מבוא:** פסק דין זה דן בבקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר ביטל צו מניעה זמני שניתן בבית משפט השלום. צו המניעה הזמני מנע מרשות הפיתוח לפנות את המבקשים ממקרקעין מסוימים ולגבות מהם חיובים כספיים. בית המשפט העליון, בהחלטתו, דחה את הבקשה לרשות ערעור, תוך שהוא קובע כי אין מקום להתערבותו. **רקע עובדתי:** המבקשים, שהתנגדו לפינויים ממקרקעין ולחיובם הכספי, פנו לבית משפט השלום וקיבלו צו מניעה זמני. רשות הפיתוח, המשיבה, ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה וביטל את צו המניעה הזמני, תוך שהוא מנמק את החלטתו בכמה עניינים: 1. **סיכויי התביעה:** בית המשפט קבע כי סיכויי התביעה של המבקשים קלושים. 2. **מאזן הנוחות:** בית המשפט העריך כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, כלומר, הנזק שייגרם להם אם הצו יבוטל נמוך מהנזק שייגרם למשיבה אם הצו יישאר על כנו. 3. **חוסר תום לב:** בית המשפט אף קבע כי חוסר תום ליבם של המבקשים מהווה עילה לדחיית בקשתם. **החלטת בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון, בראשות השופט מ' מזוז, החליט לדחות את הבקשה לרשות ערעור. ההחלטה ניתנה מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המאפשרת דחייה של בקשה לרשות ערעור אם היא אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואינה נחוצה למניעת עיוות דין. **ניתוח משפטי:** 1. **החריג לדרישת "שאלה משפטית עקרונית":** בית המשפט העליון הדגיש כי בקשה לרשות ערעור נדונה במשורה, ובדרך כלל רק כאשר היא מעוררת שאלה משפטית חדשה, עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית, או כאשר קיים חשש ממשי לעיוות דין. במקרה זה, בית המשפט העליון קבע כי הקביעות של בית המשפט המחוזי הן "מנומקות כדבעי" ואינן מעוררות כאלה שאלות. משמעות הדבר היא שבית המשפט העליון נמנע מלהתערב בהחלטה המבוססת על הערכת עובדות וראיות (כגון סיכויי התביעה ומאזן הנוחות) שנעשתה על ידי הערכאות הקודמות. 2. **תפקיד בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור על החלטות ביניים:** החלטת בית המשפט המחוזי במקרה זה היא דוגמה להפעלת סמכותו כערכאת ערעור על החלטות ביניים של בית משפט השלום. הסעד הזמני (צו המניעה) הוא סעד דיוני, המתבקש בטרם הוכרע הדין לגופו. בית המשפט המחוזי בחן מחדש את הבקשה לסעד זמני, תוך שקלול המבחנים המקובלים למתן סעד זה: סיכויי התביעה, מאזן הנוחות, ושיקולים נוספים כגון תום לב. 3. **מבחני הסעד הזמני:** ההחלטה מדגימה את שלושת המבחנים המרכזיים לבחינת בקשה לסעד זמני, כפי שנקבעו בפסיקה: * **סיכויי התביעה:** בית המשפט בדק האם סיכויי התביעה "קלושים". קביעה זו משקפת את הצורך בהצגת סיכויים טובים להצלחת התביעה העיקרית, כתנאי למתן סעד זמני. * **מאזן הנוחות:** בית המשפט בחן את הנזקים הפוטנציאליים שיגרמו לכל אחד מהצדדים באם יינתן הצו או יבוטל. הקביעה שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים היא קריטית להחלטה. * **תום לב:** בית המשפט הוסיף שיקול נוסף והוא התנהלותם של המבקשים. חוסר תום לב יכול להוביל לדחיית בקשה לסעד זמני, גם אם קיימים שיקולים אחרים התומכים בכך. קביעה זו משקפת את החשיבות של התנהלות הוגנת וכן של בעלי הדין במהלך ההליך המשפטי. 4. **דחיית הבקשה ב"גלגול שלישי":** ההחלטה לדחות את הבקשה לרשות ערעור משקפת את העיקרון של סופיות הדיון. הדיון בבקשה לסעד זמני התקיים כבר בשתי ערכאות. בית המשפט העליון, כערכאה שלישית, נוטה שלא להתערב בהחלטות קודמות, אלא במקרים חריגים. **חידוש משפטי:** לא ניתן לזהות חידוש משפטי יוצא דופן בפסק דין זה. מדובר ביישום של הכללים והמבחנים המקובלים בתחום הסעדים הזמניים וברשות ערעור. ההחלטה מחזקת את ההלכה הפסוקה בדבר סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בערעורים על החלטות ביניים, ואת המדיניות של בית המשפט העליון שלא להתערב בהחלטות אלו, אלא אם כן מתקיימים תנאים חריגים. **הוצאות:** החלטת בית המשפט להטיל הוצאות על המבקשים לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪, משקפת את דחיית הבקשה ואת העובדה שההליך המשפטי לא נדרש ברמה של בית המשפט העליון. **סיכום:** רע"א 6296/18 הינה דוגמה ליישום עקרונות משפטיים מושרשים. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, שביטלה צו מניעה זמני, תוך שהוא מצביע על כך שאין מקום להתערבות שיפוטית כאשר הערכאות הקודמות פעלו כדין ונימקו את החלטותיהן כראוי, ואין שאלה משפטית עקרונית או חשש לעיוות דין. ההחלטה מדגישה את הסטנדרטים הגבוהים הנדרשים להגשת בקשה לרשות ערעור בפני בית המשפט העליון.