ער"פ 5025/22

תקציר

הערעור מערער על החלטת רשם בית המשפט לדחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק. בא כוחו של המערער ביקש את הארכת המעצר בשל נסיבות משפחתיות אישיות, שחפפו את תקופת הערעור. עם זאת, הרשם דחה את הבקשה בנימוק של חוסר בהירות וספציפיות בסיבות לעיכוב. בערעור על החלטה זו נטען כי הנסיבות מהוות "סיבה מהותית ומספקת", וכי האינטרסים של הצד השני לא נפגעו. עם זאת, פסק הדין דוחה את הערעור. היא מדגישה את שיקול הדעת הרחב הנתון לרשם בעניינים אלה ומציינת כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות. יתר על כן, כלליות נימוקי המערער והעדר הסבר לאי הגשה בתוך המועד האחרון מחלישים את טענתם. פסק הדין מדגיש את חשיבות העמידה בלוח הזמנים הקצר לערעורים על פסילת שופטים וקובע כי המערער לא עמד ברף הגבוה להצדקת הארכה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, שכן המערער לא הוכיח חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים של השופט, ובקשת ההארכה אינה עומדת בדרישות המשפט הפלילי.