ת"צ 15519-09-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לחופשה לצורך משלוח הודעה לצדדים שלישיים בהליך התובענה הייצוגית. המבקשים לא הציגו טיעון או ראיה משכנעים לתמיכה בטענתם כי הצד השלישי, במקרה זה, עורך דינם לשעבר, חב כלפיהם. כפי שציין בית המשפט, המבקשת לא הציגה כל אסמכתא, כגון הסכם ייצוג חתום, לביסוס טענתה כי עורך דינה ניסח את הסכמי המכר. יתר על כן, טענות המבקש היו סותרות, ולכן טענתם נראתה בלתי אמינה. בנוסף, בית המשפט שקל את אופייה האסטרטגי הפוטנציאלי של בקשת המבקש, וציין כי שוויה הגבוה של התובענה הייצוגית ומצבו הכלכלי של הצד השלישי מעלים ספקות לגבי כנות הבקשה. עוד הדגיש בית המשפט כי הסוגיות שביקש המבקש לברר באמצעות ההודעה לצד השלישי אינן עולות בקנה אחד עם הטענות העובדתיות הנדרשות לצורך הכרעה בבקשת האישור ובמקום זאת יסבכו את ההליך ויכבידו על הצדדים שלא לצורך. מאחר שהתשלומים שבלב בקשת האישור הועברו אך ורק למבקש ולא לבא כוח הצד השלישי, מצא בית המשפט כי נוכחותו של עורך הדין אינה חיונית לבירור הטענות. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענת המבקש כי הליך נפרד יגרום לנזק פרוצדורלי, שכן כלל ההשתק השיפוטי חל ללא קשר למהות ההליך. לבסוף, דחה בית המשפט את בקשת הסעד החלופי של המבקש, שכן היא הועלתה בשלב בו לא ניתנה לעורך הדין הזדמנות להציג את טענותיו. בהתחשב בשיקולים אלה, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לכסות את הוצאות המשיב ועורך דין צד ג'.