ס"ע 24994-03-14

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקיו על שכר והטבות שלא שולמו. הנתבעים הם עביר, שלטענת התובע היה מעסיקו הישיר, וילן, בעלת בית הקפה בו עבד ואשר לטענת התובע הייתה מעסיקתו המשותפת יחד עם אביר. בית הדין בחן את מדדי ההעסקה כפי שהותוו בפסיקה קודמת והגיע למסקנה כי אביר אכן היה מעסיקה של התובעת. המדדים שנלקחו בחשבון כללו מי העסיק את העובד, קבע את תנאי העסקתו, היה בעל סמכות לפטר את העובד, פיקח על עבודתו ושילם את שכרו. בנוסף, כל התנהלותו של התובע בנוגע לעבודתו ולשכרו נעשתה מול אביר. עוד קבע בית המשפט כי ילן פעלה כמעסיקה משותפת, שכן היו לה קשרים ישירים עם התובע והעלימה עין משלילת זכויותיו. אדישותה של ילן, יחד עם התנהגותה המתחמקת של אביר במהלך המשפט, הצדיקו הטלת אחריות על העסקתה של התובעת. בית הדין עמד גם על המדיניות המשפטית העומדת מאחורי מקרים אלה ועל הנסיבות בהן יש לראות משתמש בשירותיו של עובד כמעסיק משותף. זאת על מנת להבטיח כי זכויות העובדים נשמרות והמשתמשים אינם עוצמים את עיניהם לנוכח ניצול העובדים בעבודתם. בית הדין התייחס לפסיקה קודמת המחייבת קיום חוקי עבודה מגנים וקבע כי במקרה זה, על ילן, כמשתמשת, מוטלת האחריות לדאוג לכך שהתובע יקבל את זכויותיו מאביר. בית המשפט פסק לתובע 51,673 ₪ בגין שכר והטבות שלא שולמו, לרבות גמול שעות נוספות, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, הפרשות לפנסיה, החזר הוצאות נסיעה והחזרי ניכויים שלא כדין. סכום זה ישולם תוך 30 יום, עם הפרשי ריבית והצמדה החל מ-1 בנובמבר 2013. בנוסף, הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת, כאשר אביר תשלם 7,000 שקל וילן תשלם 5,000 שקל.