בש"פ 814/23

תקציר

הכרעת הדין המדוברת מתייחסת לתיק פלילי בו ביקש הנאשם להשתחרר ממעצר ולשהות במעצר בית. עם זאת, בית המשפט קבע כי מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח הוא האפשרות המתאימה היחידה, בהתחשב בשלושת התנאים הקבועים בסעיף 21 לחוק המעצרים. התנאי הראשון, עילת המעצר, מתקיים במקרה זה. התנאי השני, קיומן של ראיות לכאורה הקושרות את הנאשם לעבירות בהן הוא מואשם, מתקיים אף הוא. אשר לתנאי השלישי, אין חלופה בת קיימא למעצר שתגשים את תכלית המעצר בפועל. בעוד ששני הצדדים הסכימו כי המאסר אינו מיטיב עם הנאשם, בית המשפט קבע כי שחרורו של הנאשם למעצר בית לא ישיג את מטרות המעצר. שירות המבחן בחן בעבר אפשרות זו ומצא אותה בלתי מתאימה, ובית המשפט לא ראה סיבה לסטות מקביעה זו. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי סירובו הקודם של הנאשם לשקול חלופות למעצר בית, יחד עם טענתו כי אינו זקוק לטיפול, גרמו לעיכובים במציאת אפשרות מעשית. עם זאת, בית המשפט הכיר בנכונותו האחרונה של הנאשם לבחון חלופות והפציר בו, באמצעות באי כוחו, לשתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן כדי למצוא אפשרות מתאימה בהקדם. לסיכום, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מקיים את צו המעצר המקורי ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה של הנאשם בחיפוש אחר חלופה הולמת. פסק דין זה ניתן ביום 31.1.2023.