ת"א 7085/05

תקציר

התובעת, שעבדה כפקידת בנק ואם לארבעה ילדים, עברה בשנת 1998 שני ניתוחים בבית החולים ביקור חולים: כריתת רחם והרמת שלפוחית השתן בהליך שנקרא MMK. התובעת טענה כי הנתבעים התרשלו וגרמו לה לנכות לצמיתות עקב חסימות מעיים חוזרות ונשנות שאילצו אותה להפסיק לעבוד. הנתבעים הכחישו כל אחריות לנזקי התובע. לטענתם, הניתוחים הם האופציה היחידה שנותרה למצבה של התובעת וכי היא עברה מספר ניתוחים קודם לכן. יתר על כן, הסיכויים לחסימת מעיים היו קלושים מאוד ולכן לא הזהירו אותה על כך. בחוות הדעת הרפואית של התובעת נקבע כי היא סובלת מנכות של 30% וטופסי הניתוח עליהם חתמה התובעת לא הכילו התראה מספקת על הסיכונים. עם זאת, בחוות הדעת הרפואית של הנתבעים נקבע כי אין כל רמז לרשלנות וכי הסיכונים לחסימות מעיים הם חלק מתגובה פיזיולוגית תקינה. השופטת קבעה כי אין קשר סיבתי בין מעשי הנתבעים לבין בחירתה של התובעת לעבור את הניתוח, שכן היא הייתה עושה אותו ללא קשר לסיכונים בשל חומרת הסימפטומים שלה והרקע המשפחתי שלה. עוד קבעה השופטת כי למרות שהנתבעים היו צריכים להחתים את התובע על טופס הסכמה מפורט יותר, הטופס הנוכחי בו נעשה שימוש היה מקובל באותה עת. לפיכך, תביעתה של התובעת נדחתה והיא חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לנתבעים.