בג"צ 6091/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישה קבוצת מיעוט בלשכת עורכי הדין, שטענה כי זכויותיהם כמיעוט נפגעו על ידי הלשכה. העותרים ביקשו מבית המשפט להתערב ולתקן את המצב, דווקא בשני נושאים: התנהלות הוועד המרכזי ואופן קביעת הנושאים לדיון, ושאלת ייצוגם של גורמי אופוזיציה במכסת המינויים שבאחריות הוועדה. המשיבים, ובראשם ראש לשכת עורכי הדין, טענו כי זכויות העותרים כמיעוט לא נפגעו, וכי מינויים של גופי משנה נעשה ללא משוא פנים ומבוסס על מקצועיות ולא על השתייכות סיעתית. באשר לסוגיה הראשונה, מצא בית המשפט כי ההסדר הקיים אינו עונה כראוי לדרישה מלשכת עורכי הדין לעגן את זכויות המיעוט בהסדר נורמטיבי בר קיימא. בית הדין הורה לאגודה לקבוע נוהל המסדיר את מיקום הנושאים על סדר יומה של הוועד המרכזי, תוך הדגשת הצורך באיזון בין החובה לדון בעניינים לבין הצורך לנהל את סדר יומו העמוס של הוועד. הוראת בית הדין בתיק קודם בעניין זה, אשר חייבה את האגודה לקבוע נוהל כזה, לא יושמה דיה. בסוגיה השנייה קבע בית המשפט כי העותרים לא הוכיחו די הצורך הגבלה על יכולתם להשמיע את קולם בוועדות המקצועיות בשל היעדר השתתפות בתפקידי הנהגה. בית המשפט הדגיש כי תכליתו של ייצוג המיעוט בוועדות אלה היא להשמיע את דעתם ולהשפיע על החלטותיה, ותכלית זו לא נקבעה די הצורך על ידי העותרים. בית המשפט ציין את פוטנציאל הפגיעה בהכנסת מאבקים פוליטיים לוועדות המקצועיות והגיע למסקנה כי שיטת המינוי הנוכחית אינה מצדיקה התערבות. השופט לוי הציע להורות למשיבים ליתן צו בסוגיה הראשונה, תוך דחיית הסוגיה השנייה של העתירה. השופטת נאור הסכימה עם הצעה זו, והדגישה כי העותרים לא הביאו ראיות מספיקות לאפליה. פסק הדין ניתן לטובת המשיבים, ללא צווים בדבר הוצאות, וצו הביניים בוטל.