ת"צ 32778-03-19

תקציר

פסק הדין מתייחס למסגרת הטיפול בשאלות מקדמיות בבקשות לאישור, תוך הדגשה כי דיונים כאלה צריכים להיות מינימליים ויעילים. בית המשפט מתווה את גישתו, ומציין כי החלטות בתביעות סף שמורות בדרך כלל לשלב האישור עצמו, אלא אם הן פשוטות או עלולות לדחות את הבקשה לחלוטין. אסטרטגיה זו נובעת מההכרה בכך שבקשה לאישור תובענה ייצוגית היא ראשונית מטבעה, ולכן כל טענת סף היא הקדמה לצעד ראשוני זה. בית המשפט מדגיש כי תפקידו אינו להעריך את היתרונות המהותיים אלא להעריך את התאמתן של תביעות להליך ייצוגי. במקרה ספציפי זה, לא נמצאה כל טענה מקדמית לדחיית הבקשה לאישור במלואה; הדיון המשפטי מתמקד בעילות תביעה מסוימות. השאלות המשפטיות המגוונות נוגעות ליחסי הגומלין בין חוק שירותי תעופה, חוק התובלה האווירית ואמנת מונטריאול, שעדיין לא הוכרעו באופן חד משמעי בפסיקה. בית המשפט מכיר בכך שחוק שירותי התעופה נועד להשלים, ולא להחליף, את אמנת מונטריאול, ולאפשר תביעות נזיקין ונזקים חוזיים במסגרת מגבלות האמנה. ניתוח זה מתייחס לשאלה האם תביעות רלוונטיות לנזקים פרטניים מתאימות לתביעה ייצוגית, שיוכרעו במהלך בקשת האישור. פסק הדין מדגיש כי סוגיות מורכבות מעין אלה אינן צריכות להיות מוכרעות בטרם עת כטענות סף, אלא דורשות בחינה מקיפה לגופו של עניין. ההחלטה ניתנה ללא נוכחות הצדדים.