ב"ל 34037-04-20

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב זכאותה של אלמנה, התובעת, לקצבת שאירים לאחר פטירת בעלה. על פי חוק הביטוח הלאומי, אלמנה זכאית לקצבת שאירים חודשית אם הייתה נשואה למבוטח בעת פטירתו. עם זאת, ישנם חריגים, אחד מהם הוא אם האלמנה הופרדו מהמבוטח בעת מותם. על בית המשפט לקבוע האם התובעת הייתה פרודה מבעלה ולכן אינה זכאית לפנסיה. התובעת ובעלה התגוררו בנפרד משנת 2005, ולמרות מצבו הבריאותי של בעלה, הם המשיכו להתגורר בדירות שונות. היו להם חשבונות בנק נפרדים והם ניהלו את כספם באופן עצמאי. לא היה ביניהם שיתוף פעולה כלכלי או קשר זוגי/רגשי. התובעת סייעה לבעלה מעת לעת, אך הדבר לא נחשב לחיים משותפים. יתר על כן, הפרידה לא נבעה מנסיבות זמניות, אלא מהחלטה קבועה, כפי שמעידים היעדר פעילות משותפת, קשר רגשי והצהרתה של התובעת עצמה כי אינה מתחרטת על מות בעלה. בית המשפט מגיע למסקנה כי התובעת אכן הייתה פרודה מבעלה בעת מותו. לפיכך, היא אינה זכאית לקצבת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי. ההחלטה מתבססת על נסיבותיו הייחודיות של המקרה, וככזו אין צו להוצאות. לתובע שמורה הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלתו.