עת"מ 29197-02-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב עתירתו של אזרח קולומביאני, שנכנס לישראל באשרת ביקור בשנת 2007 והגיש בקשה למקלט מדיני בשנת 2009. העותר טוען כי נשקפת לו סכנת חיים בעיר הולדתו בשל איומים מצד כנופיה מקומית. השופט, ד"ר קובי ורדי, פוסק לטובת העותר ונותן צו ביניים האוסר על הרחקתו מישראל בזמן שעתירתו נמצאת בבדיקה. החלטה זו מתבססת על טענותיו העקביות של העותר בדבר איומים על חייו ועל קשריו עם המשטרה המקומית בנוגע לאיומים אלה. השופט גם מספק מסגרת להחלטות עתידיות בנוגע לבקשות של מבקשי מקלט לצווי ביניים. הם יינתנו אם קיימות ראיות לכאורה לסכנה לחייו של המבקש, גם אם אינן עונות להגדרת "פליט". תיקים שאין להם תוחלת לכאורה, כגון כאלה המבקשים להאריך את שהותם מסיבות כלכליות או לאחר מיצוי תקופת שהותם החוקית, יש לדחות על הסף. עורכי דין צריכים לבחור בקפידה מקרים עם מצבים מסכני חיים ממשיים ולהימנע משימוש בתהליך המקלט להארכת שהות מסיבות אחרות. בנוסף, השופט מתייחס לשאלה המשפטית של החלת נוהל חדש על בקשות שהוגשו לפני ינואר 2011. נוהל חדש זה מאפשר סינון מהיר יותר של בקשות מקלט, אך העותרים טוענים כי אין להחילו רטרואקטיבית. השופט מציין כי יש לבחון את חוקיותה של שאלה זו במסגרת עתירות מהותיות וסייג פסק דין בסוגיה זו. מצופה מעורכי הדין להפנים את ממצאי השופט ולהגיש עתירות רק לגופו של עניין, בעוד שעל המדינה לדבוק בדרישות המחמירות של הנוהל החדש. חשוב לציין כי השופט מדגיש כי גם במסגרת הנוהל החדש יש להגן על זכויותיהם של מבקשי המקלט, ועל המדינה לדאוג לכך שאיש לא יגורש למקום שבו נשקפת סכנה לחייו או לחירותו. עבור העותר הקולומביאני, הכף נוטה לכיוון קבלת בקשתו לצו ביניים, שכן ההשלכות האפשריות הן חמורות. השופט נותן את צו המניעה וקובע דיון בעתירה עצמה. החלטה זו אינה מטילה עלויות אישיות על עורכי הדין, ומעודדת אותם להתמקד בתיקים ראויים לשבח.