ק"ג 7328-07-18

תקציר

בית המשפט מצא כי יש לדחות את תביעת התובע כנגד חברת הביטוח הנתבעת. התובע לא הצליח להוכיח כי חברת הביטוח פעלה באופן פגום כלשהו. ראשית, התובע לא הצליח להוכיח כי חברת הביטוח הייתה מחויבת ליידע אותו על הנספח לפנסיה או לוודא את הבנתו בו, כנדרש בתיקון 44 לפקודת המס. טיב היחסים בין חברת הביטוח ללקוחותיה אמנם הטיל על המבטח חובת תום לב מוגברת, הכוללת חובת גילוי פרטי הכיסוי הביטוחי, אך זו לא חלה על עדכון הלקוחות בשינויים בכללי המיסוי. זאת ועוד, טענת התובע כי חברת הביטוח פנתה לכל לקוחותיה מלבדו כדי שיחתום על הנספח הרלוונטי אינה משכנעת וסותרת את עדותו שלו. המסמכים שהוצגו על ידי התובעת כראיה לנוהג הנטען של חברת הביטוח ליצור קשר עם לקוחות נמצאו בלתי משכנעים. עוד קבע בית המשפט כי יש לדחות את התביעה על יסוד תקופת ההתיישנות, שכן בחירתו של התובע במסלול הביטוחי הייתה החלטה חד פעמית שהתקבלה בעת הקמת הפוליסה, והתובע לא הוכיח כי העובדות המהוות את עילת התביעה הוסתרו ממנו. לבסוף, השופט הורה לתובע לשאת בהוצאות חברת הביטוח בסך 5,000 ₪, והעניק לו את הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.