בש"א 11107/03

תקציר

המבקשים הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד המשיב, אולם השופט קבע כי אין זה ראוי במקרה זה. המבקשים טענו כי המשיבה גבתה מהצרכנים עמלות מופרזות בגין העברת זכויות במקרקעין, בניגוד לצו פיקוח. קבוצת הצרכנים, כהגדרתה בבקשה, כללה את מי ששילמו סכומים גבוהים מהקבוע בצו להעברת זכויות שירות. השופטת הסכימה עם המבקשים כי המשיב אכן גבה שכר טרחה מופרז, אך לא מצאה הצדקה לטענת המשיב כי יש לדחות את הבקשה משום שהחזירו את הכספים. השופט הצביע על חוסר עקביות בנתונים שמסר המשיב בנוגע להשבה אשר מטילים ספק במהימנותם. זאת ועוד, הכספים הוחזרו ללא הפרשי ריבית או הצמדה, והמשיב לא הוכיח די הצורך כי החזיר את מלוא הסכום. למרות זאת, השופט קבע כי גודל הקבוצה וסכומי התביעה הפרטנית אינם מצדיקים תביעה ייצוגית. המבקשים לא הוכיחו די הצורך את גודלה של הקבוצה, שנאמד בכ-168 רוכשים, ותביעותיהם היו לסכומים הנעים לכ-5,000 ₪, שניתן היה לדון בהם כראוי בבית משפט לתביעות קטנות. בנוסף, המבקשים לא חתמו על הסכמי פשרה כמו חלק מחברי הקבוצה, ולכן לא יכלו לייצג אותם במידה מספקת. השופט הדגיש כי תביעות ייצוגיות מיועדות למקרים בהם הנזקים הפרטניים קטנים יחסית, אך הנזק הקולקטיבי הוא משמעותי, מה שלא היה המקרה כאן. למבקשים ניתנו 15 יום להודיע לבית המשפט אם ברצונם להמשיך בתביעה אישית, ופסק הדין יישלח לשני הצדדים.