פש"ר 1021/98

תקציר

הבנק הבינלאומי מערער על דחיית תביעת החוב של המפרק נגד פאן-אל"א סחר בינלאומי בע"מ. הבנק טוען כי דחיית תביעתו תגרום לו להפסד של למעלה מ-10 מיליון שקל, וכי פסיקה קודמת תומכת בערעורו. המפרק מתנגד לערעור, תוך הדגשת כוונת המחוקק העומדת מאחורי הגשת תביעות חוב במועד וחריג "הטעמים המיוחדים" המצומצם, שהבנק אינו זכאי לו. המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה מתי הבנק היה צריך לדעת באופן סביר להגיש את תביעת החוב שלו כנושה לא מובטח. בית המשפט קובע כי בורות הבנק ותום ליבו אינם עילה מספקת להארכת המועד האחרון להגשה. גודל תביעת החוב, אף שהוא משמעותי, אינו רלוונטי גם להארכת המועד. סביר להניח שהבנק היה צריך לדעת להגיש את תביעתו בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי משנת 2001, שסיווג אותו כנושה בלתי מובטח. עצם הגשת הערר על החלטה זו אינה מצדיקה שיהוי, מה גם שלא הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. בנוסף, התנהלות הבנק בהליך הפירוק הייתה מוטלת בספק. ככלל, הערעור נדחה, והבנק נדרש לכסות את הוצאות המפרק.