עת"מ 7596-11-15

תקציר

העתירה ביקשה לבטל את החלטת ועדת המכרזים שהכריזה על המשיבה מס' 2 כזוכה במכרז לאספקת מתקני משחקים בחמישה מתחמים באזור פארק אריאל שרון. העותרת טענה כי המשיבה מס' 2 לא עמדה בדרישות הסף שנקבעו במכרז משום שהגישה היתר זמני ולא רישיון עסק. העותרת טענה כי הדרישה במכרז ברורה וחד משמעית, וכי על בית המשפט להתערב שכן החלטת ועדת המכרזים אינה סבירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התנאי המדובר היה מנוסח בצורה גרועה ופתוח לפרשנויות שונות, וכי פרשנותה של ועדת המכרזים הייתה סבירה ותכליתית. התנאי נועד להבטיח כי המציע הזוכה יעמוד בחוקי רישוי עסקים וכי המכרז לא יוענק לעוסק בלתי חוקי. בית המשפט קבע, כי בנסיבות העניין, היתר זמני להפעלת עסק יכול להיחשב כרישיון עסק תקף, שכן הוא משרת את כוונת המכרז ועולה בקנה אחד עם התקנות הרלוונטיות. כמו כן, ועדת המכרזים פירשה בקפדנות את התקנות והחילה אותן על המכרז, תוך הבטחה כי המציעים יחזיקו ברישיונות הנדרשים על פי חוק. בית המשפט הדגיש כי החלטתו הייתה ספציפית לנסיבות הייחודיות של המקרה, וציין את ניסוח תנאי הסף שלא צלח ואת כוונת עורך המכרז. פסק הדין לא קבע כלל כללי לכל המכרזים אלא התמקד בפרשנות תנאי המכרז הספציפיים. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות משפט של שני המשיבים, בסך 36,000 ₪.