ע"א 336/59

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה שהגיש בעל הקרקע יהושע בידרמן נגד שר התחבורה ואחרים, בנוגע להשתלטות המדינה על אדמתו בקשר להקמת מסילת ברזל. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של בידרמן לדחייה על הסף ופסק פיצויים. בידרמן ערער על הדחייה ועל סכום הפיצוי, ואילו המדינה הגישה ערעור שכנגד. בית המשפט העליון מקבל חלקית את הערעור ואת הערעור שכנגד. הוא קובע כי סמכויות המדינה לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל גוברות על פקודת בניין ערים. הוא קובע את השטחים שעבורם נדרשת המדינה לשלם פיצויים, ומחשב את סף רבע השטח לפיצוי בהתאם לשטח הקרקע בעת ההפקעה. בית המשפט קובע כי לממשלה שיקול דעת לשלם פיצויים עבור שטחים העולים על רבע, וסמכות זו שומרת על זכויות האזרחים. אשר להערכת שווי הקרקע המופקעת, מקבל בית המשפט את המחיר הממוצע למ"ר שהוצע על ידי המומחה מטעם המערערת, והותאם כך שיכלול עסקאות מסוימות שהושמטו בטעות. כמו כן הוא מפרט את הניכויים בגין הכנת הקרקע למכירה ואת ירידת ערך הקרקע בשל קרבתה של הרכבת. בית המשפט מאשר את קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר ירידת ערך בשיעור של 50% וקובע כי המערערת זכאית לפיצוי בגין הקרקעות שהופקעו ולירידת ערך יתר המקרקעין. הוא קובע כי טיבן והיקפן של הקרקעות המופקעות ייקבעו על סמך מצבה של הקרקע לפני ההפקעה הנוכחית. פסק הדין מוחזר לבית המשפט המחוזי להכרעה נוספת. בנוסף, בית המשפט קובע את שיעור הריבית על הפיצוי בשיעור של 4% מיום התפיסה ומאפשר למערערת לטעון לשיעור גבוה יותר ממועד פסק הדין. לבסוף, בית המשפט משאיר את נושא ההוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט קמא.