תלה"מ 37546-02-22

תקציר

עניינו של פסק דין זה בבקשה לדחיית תביעה על הסף של המשיב לביטול הסכם ממון/גירושין שנחתם ואושר בשנת 2016. המבקשת, שהיא המבקשת בהסכם המקורי, מבקשת לאכוף את ההסכם, ואילו המשיב, שהוא המשיב בהסכם, מבקש לבטלו בטענה שהוא עושק, חד צדדי ונחתם תחת כפייה וניצול. עם זאת, בית המשפט מוצא כי טענת המשיב נעדרת שחר ומהווה ניסיון להטריד ולעכב את העותר. ההסכם נחתם בשנת 2016, ותביעתו של המשיב היא גם בלא מועד, לאחר שהוגשה שש שנים מאוחר יותר, וגם בסתירה להתנהלותו הקודמת בהכרה בהסכם ובאכיפתו. זאת ועוד, בית המשפט מוצא כי טענת הכפייה אינה סבירה, שכן למשיבה היו הזדמנויות רבות לבטל את ההסכם קודם לכן ולא עשתה כן. התנהלותו של המשיב לאורך ההליכים השונים והודאתו בתנאי ההסכם סותרת אף היא את טענתו הנוכחית. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי טענת העושק והכפייה אינה מבוססת ומוסתרת בהחלטות קודמות. אשר על כן, בית המשפט נעתר לבקשת העותרת לסילוק על הסף של תביעת המשיב, מורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל ופוסק לעותר הוצאות משפט.