עמ"נ 34669-10-10

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור משום שהמערערת נעדרת סמכות לשמש כמנהלת הארנונה. טענת המשיב מבוססת על הטענה כי המערער לא מילא את תפקידו, לרבות אי חתימה ותאריך התשובה להתנגדות ואי מענה לבקשות ההבהרה. עוד טוען המשיב כי המערערת מוטה בשל היסטוריה של ארנונה מופרזת ואיומים, והנכסים לא היו ראויים לשימוש. ועדת הערר קיבלה את הערר, אך לא נימקה מדוע תשובתו הבלתי מתוארכת והלא חתומה של מנהל הארנונה אינה נחשבת לתשובה תקפה. החלטת הוועדה התבססה על חוסר בהירות וחוסר הנמקה מספקת של התגובה. עם זאת, המשיב לא טען להחלטה בלתי מנומקת דיה בערעורו הראשוני. השופטת מסכימה כי תגובת מנהל הארנונה לא הייתה מספקת, אך אינה סבורה שהיא חמורה דיה כדי להיחשב כחוסר מענה, מה שיוביל לקבלה אוטומטית של התנגדות המשיב. תחת זאת, השופט קובע כי יש לאפשר למשיב להגיש התנגדות חדשה ועל מנהל הארנונה לשקול אותה בהתאם, תוך קיום כל החובות המנהליות. הערעור מתקבל, אפוא, והמשיב רשאי להגיש התנגדות בתוך 45 יום. המערערת תשלם את הוצאות המשיב ואת יתרת הפיקדון.