ת"א 62309-02-15

תקציר

התובעים טענו כי נפלו קורבן לתרמית וביקשו פיצויים מהנתבעים, לרבות הנתבע מס' 6, שלטענתם היה חלק מההונאה. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע מס' 6, וקבע כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהשתתף בתרמית. השופטת מצאה את טענתו של הנתבע מס' 6 כי הוא עצמו נפל קורבן לתרמית כסבירה, וטענת התובעים כי הבטיח בעל פה להחזיר להם את המקדמות נדחתה אף היא מחוסר ראיות תומכות. זאת ועוד, השופטת ציינה כי טענת התובעים לרשלנות מצד הנתבעת 6 מהווה הרחבה בלתי מתקבלת על הדעת של טענותיהם הראשוניות, שהתמקדו במרמה, מרמה, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה והפרת חוזה. ככלל, קבעה השופטת כי טענות התובעים כנגד הנתבע מס' 6 אינן משכנעות ועל כן דחתה את התביעה נגדו, תוך שהיא בוחרת שלא לפסוק הוצאות לאור הנסיבות. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 1.3.2022.